דילוג לתוכן העיקרי

ראש השנה כיום הדין

שאלה

שלום למרי. ברצוני לשאול האם לדעת הרמב"ם ראש השנה הוא יום הדין? לאור פירושו של מרי יוסף למשנ"ת המושגים מעט מעורפלים, אך בכל זאת אבקש ראשי פרקים לנושא זה.... כי כתב מרי "יום דין... אם נניח כי הוא רה"ש", ומדוע השתמש במילת "נניח"? וכן כתב, כי לדעת רבנו ישנו יום דין אחד או בראש השנה או בעת המיתה, ומתי אם כן אותו האחד? או שמא לפי ראש דברי הרמב"ם, נוכל לדון כי כל יום ויום הוא יום דין? ואז השאלה מתעצמת יותר. ושמא הצורך ברה"ש במשמעו הרווח כיום דין, נצרך מבחינה אמונית - המונית וד"ל. אודה על הפירוט בעניין זה.

תשובה

אכן, ראש השנה הוא יום דין. אלא שגם האדם נידון בכל השנה, לרגעים תבחננו. אם שינה מעשיו מכפי שהיה ברה"ש. כי בר"ה עד יום הכיפורים, נתן הקב"ה לנו אפשרות שנזכה בדין, אם נשנה התנהגותנו הרעה, ואם נשפר עצמנו במעשים טובים. ומה שכתב מרי בעמ' תקצז, אות ד, "ואף כאשר נניח שמדובר על רה"ש, אין כוונתו לפקפק בכך שרה"ש הוא יום דין שהרי כתב במפורש בעמ' תרא אות יח, ובעוד כמה מקומות. אלא כוונתו שם, על דברי רבינו, "אדם שעוונותיו מרובין על זכיותיו מיד הוא מת ברשעו" (תשובה ג, ב), שאפשר לפרט על דינו בכל השנה. ואפשר לפרש על דינו בר"ש, על זה כתב מרי "ואף כאשר נניח שמדובר (=בדברי רבינו אלו) על ראש השנה".