בעניין השאלה על הלכות תשובה ברמב"ם
לפי דברי הרב בתשובתו, שבתחיית המתים רק הנשמה תחזור לגוף, תחייה ולבסוף תמות. אם הרב יוכל להסביר שהרי הנשמה וכחותיה, מהבחינה השיכלית זהו הכוח השכלי שעליו מדבר הרמב"ם בשמונה פרקים ואותו כוח זהו השכל בכוח ולא בפועל. אם כן יוצא, שהקם לתחייה חוזר שוב בפוטנציאל שלו. ואם כן ותכליתו של כל דבר שבכוח לצאת אל הפועל, כאשר אדם קם לתחייה הרי הוא שוב חוזר להיות בכוח ותכליתו לצאת אל הפועל, על מנת להשיג מחדש את מה שהשיג כבר מזמן? אין זה שכר כלל וכלל. או שמא אין הוא שב עם אותו שכל שבכוח אלא רק עם השכל המעשי? אודה לרב על תשובתו.
כשכתבתי רק הנשמה תחזור לגוף, התכוונתי למעט את הנפש, במובן של השכל הנקנה, שהוא בעולם האמת והנצח. ולכן כשהגוף חי בגלל שהנשמה שבה אליו, ברור שיש לו נפש שיכולה להחכים. וכל אשר תחכים, הוא השכל הנקנה, לאחר שהקם לתחייה ימות בו בשעתו, השכל הנקנה הוא מתחבר (אם אפשר לומר כך), לשכל הנקנה שבעולם הבא.