שלום לכבוד הרב,
ברצוני לשאול,
מהו מנהג תימן בכל הקשור להפסק לאחר נטילת ידיים. ישנם הטוענים כי במספר קהלות ומחוזות בתימן נהגו לא להקפיד על איסור דיבור בין נטילה ל"מוציא" ואף דיברו דברי חולין, זוכר אני את בית סבא ומשפחתו (שמקורו מהבירה צנעא) שנהג להקפיד הקפדה יתרה על איסור דיבור בין הנטילה ל"מוציא".
חשבתי למהות הסיבה ומצאתי שסבא נהג לפי נוסח השאמי והרי השאמי נהג לפי השולחן ערוך האוסר זאת מפורשות.(הייתכן?).
אם כן מהו מנהג תימן בנושא, והאם אכן קהילתנו הקדושה לא הקפידה על ענין זה??
אודה לרב על התיחסותו.