שמיעת מוזיקה לועזית - המקורות
בס"ד לכבוד הרב - השלום והברכה!
רציתי לדעת מהם המקורות להלכה שאסור לשמוע מוזיקה לועזית (יש לי בני דודים חרדים וכאנו מדברים על שירים יוצא שאין מה להשוות באיכות בין מוזיקה לועזית לחסידית כך שאין אלטרנטיבה ולמרות זאת - הם נחרדים מהמחשבה ש א נ י שומע שירים לועזיים.) הבנתי מדברי הרמב"ם שאין קשר לשפה או למנגינה אלא למילים ולתוכן השיר.
א. האם יש עוד מקורות קדומים כדוגמת הרמב"ם שאפשר לעיין בהם כדי להגיע למסקנה?
ב. האם יש מקורות חדשים כדוגמת מאמרים באתר כיפה או ספרים חדשים שניתן להשתמש בהם כדי להסיק מהי ההלכה במקרים ספציפיים? אני מכין עבודה בנושא זה, זוהי הסיבה שאני צריך את המקורות החדשים, והקדומים - כדי להבין מהי ההלכה (כמובן שאם יהיה אסור אפסיק לשמוע מוזיקה זו (למרות שהמוזיקה החסידית נכון לעכשיו היא לא ברירה שווה)) כל טוב
אוכל רק לומר לך שלפי הרמב"ם התוכן קובע. ואם בתוכן יש עניינים של זימה או אלימות וכיו"ב, אין לשמוע אותו שיר, והאיסור חמור יותר, כשהשיר הוא בלשון הקודש, ותכניו שליליים. אני מניח שהאוסרים לשמוע שירים בלעז, מניחים שתי הנחות:
א. שמן הסתם תוכני שירים כאלה הם שליליים.
ב. ששמיעת שירי לעז היא סימפטום לכך שהשומע מתחיל לרעות "בשדות זרים", דבר שעלול לפגוע בחינוכו. ואם זהו המצב, אין לזלזל בחששות אלו.
תכנים לקריאה נוספת
התרת קללות
אל כבוד הרב שלום אני קוללתי על ידי אשת אחי ואמה כשאבי אמא היה ידוע כמכשף ועוסק בקסמים ץאני קוללתי בפרנסה ושמזלי ומזל ילדיי לאנ יהיה טוב אבקש מכבוד הרב במציאת פיתרון
שמיעת מוזיקה לועזית - המקורות
בס"ד לכבוד הרב - השלום והברכה!
רציתי לדעת מהם המקורות להלכה שאסור לשמוע מוזיקה לועזית (יש לי בני דודים חרדים וכאנו מדברים על שירים יוצא שאין מה להשוות באיכות בין מוזיקה לועזית לחסידית כך שאין אלטרנטיבה ולמרות זאת - הם נחרדים מהמחשבה ש א נ י שומע שירים לועזיים.) הבנתי מדברי הרמב"ם שאין קשר לשפה או למנגינה אלא למילים ולתוכן השיר.
א. האם יש עוד מקורות קדומים כדוגמת הרמב"ם שאפשר לעיין בהם כדי להגיע למסקנה?
נגינות גויים
שלום לכבוד הרב
האם ראוי לשמוע הקלטה של מנגינות שנוגנו על ידי נגנים גויים או הולחנו על ידם? והאם לנגן ישראלי מותר או ראוי לנגן מנגינות כאלה? הרי המוזיקה באה מהנפש שלהם וזה יכול לטמא את נפש הישראלי השומע. (הצורך הוא בזמן עבודה או למנוחה בין לימוד ללימוד)
תודה רבה וברוך תהיה
המיסטיקה במשנתו של הרמב"ם
אחד מפסיקותיו המפורסמות במשנה תורה, הלכות עבודה זרה, פרק יא' הלכות יז'- יח': "ודברים האלו כולן (הכוונה לפעולות מאגיות כגון כישוף או העלאה באוב), דברי שקר וכזב הן– והן שהטעו בהן עובדי עבודה זרה הקדמונים לגויי הארצות כדי שיינהו אחריהן(...) כל המאמין בדברים אלו וכיוצא בהן, ומחשב בליבו שהן אמת ודברי חכמה, אבל התורה אסרה אותן – אינו אלא מן הסכלים ומחסרי הדעת...". וידוע שהרמב"ם כתב דברים אלו לפני שהתגלה הזוהר הקדוש, ולפני זמנו של האר"י ז"ל שאז נפוץ בכל העולם היהודי בראיות ברורות על אמיתותם של עיניני השדים וכו', ויש קוצנזוס של כל קשת רבני ישראל, ספרדים ואכשנזים בדבר אמיתותם כמציאות קיימת.