גם בהנחה שהסיר פרווה הוא על האש, ובחשת במרק בכלי בשרי בין יומו, שאין עליו שום שומן בעין, מותר, לפי הספרדים לשתות מרק זה בארוחה חלבית, הואיל והדבר נחשב נותן טעם בר נותן טעם דהיתירא. ולפי האשכנזים, רק אם הכלי שבו בחשת, לא היה בן יומו, מותר להשתמש במרק זה בארוחה חלבית. הסיר לא הפך להיות בשרי, כי הטעם שבלע הוא קלוש ביותר. וכל שכן שהכלים שהמרק ניצוק לתוכם לא הפכו להיות בשריים, שו"ע, יו"ד, צה, א -
ג. ועיין ש"ך, על השו"ע, יו"ד, צד, ס"ק, שתמה על המחבר ועל הרמ"א, בשו"ע, שם, ה, שמשמע שאם תחב כף חלבית בקדרה חדשה, ולא היה בה מים פי ששי, שהקדירה הפכה להיות חלבית. שדין זה עומד בסתירה לכללי ההיתר של נ"ט בר נ"ט. ועיין באר היטב, שם, ס"ק יב, דאפשר שבכף בחושה היה שומן חלבי בעין, שלא כמקרה שלך, שהכלי שבו בחשת היה נקי לחלוטין מכל שומן בעין.