עליית כהן בקריאת התורה
האם מותר להוציא כהן מביהכנ"ס בכדי לעלות ישראל לתורה והייתי רוצה לדעת את מקור הדברים בכדי לעיין.
שלום כבוד הרב המניין שלנו מצומצם ומורכב מאנשים המאריכים בתפילה מחד ומאנשים הממהרים לעבודה מאידך. האם יש אפשרות להתחיל את חזרת הש"ץ עם פחות מתשעה עונים? אם זה אפשרי אודה לרב על ציטוט מקורות המתירים זאת כדי שנוכל ללמוד אותם עם חברי המניין בעיון.
בתודה ובברכת חנוכה שמח אבי שאנני
אין להתחיל חזרת הש"ץ בפחות מתשעה עונים אמן. הרמב"ם בתשובתו כתב, שקרוב הדבר, שהברכות לבטלה.
האם מותר להוציא כהן מביהכנ"ס בכדי לעלות ישראל לתורה והייתי רוצה לדעת את מקור הדברים בכדי לעיין.
במקרה של בעיות זמנים ואילוצים, האם ניתן לקרוא קריאת שמע בזמנה ואחרי כן ברכותיה ללא קריאת שמע?
לק"י לכבוד הרב שלום וברכה! בסידור "שיח ירושלים" בהדפסה הראשונה נכתב בתפלת שמונה עשרה בברכת מגן אברהם: "זוכר חסדי אבות ומביא..." בגעיא בחי"ת. ואילו בסידור הנ"ל בהדפסה השנייה, נשמטה הגעיא. מה הנכון? כמו כן, שלש שאלות בנוגע לספר המדע (מהד' מארי)
1. עמ' קעד טור א, שורה 6 מלמטה נכתב: "כואיבע"א אלא דמשגיחין בבת קול", מה פירוש המלה הראשונה: "כואיבע"א "?
2. עמ' קעט, טור א, 13 שורות מלמעלה "התו שהיו בחצרות המקדש...". מה פירוש המלה הראשונה: "התו"?.
שלום עליך מארי האם מותר להשתחוות התפילת 18 בכל עת, כסברת ר' אברהם בן הרמב"ם? וכן הוא מתרץ שם את האימרה שאומרת לגבי אחד שמשתחוה כל חתימת ברכה"מלמדים אותו שלא ישתחווה".
2) ברכתי את שלושת ברכות התורה, ואז ברכתי מייד את ברכת "שלא עשני גוי", ואז מייד נזכרתי שלא למדתי מעט תורה לאחר ברכות התורה! האם ברכתי לבטלה? האם לחזור ולברך? כל התודה רבה
לכבוד הרב,
השלום והברכה.
1. לפני כל מעשה שאני עושה, אני בד"כ מדמיינת לפני איך זה נראה כמעשה לפני מלך, וזה הדבר המנחה אותי ככלל לגבי רוב הדברים בחיי. וכנ"ל גם לגבי ק"ש שעל המיטה, זה לא נראה לי מכובד שאני יאמר את זה בשכיבה עם פיג'מה ואחרי כמה זמן, ראיתי תשובה על הנושא שלא אומרים ק"ש עם פיג'מה, ואומרים אותה בישיבה. לאחר כחודש יצא לי לומר ק"ש שעל המיטה מתוך הסידור של אבא שלי, תכלא - ל עטרת אבות ובו יש "שעה תפילה" שהוא קיצור הלכות מתוך השולחן ערוך המקוצר וכתוב שם שצריך לומר ק"ש כשהוא שוכב על מיטתו. האם זה מכובד לומר כך ק"ש?
שלום כבוד הרב!
בבית הכנסת של אבי מורי ישנו מניין המורכב בימות החול ממתפללים אשר נוסח תפילתם הינו בלדי ואחרים שנוסח תפילתם הינו שאמי, כיצד עליהם לנהוג בקריאת התורה בימי שני וחמישי בשבועות בהן סדר הפרשיות אינו אחיד? האם עליהם לקרוא פרשת בלק כמנהג השאמי או לקרוא פרשת פנחס כמנהג הבלדי? אשמח אם הרב יוכל לפרט את מקור השוני בין המנהגים, והאם שמירת סדר הפרשיות בימי שני וחמישי לפי המנהג הינו בעל חשיבות או שאין עניין בשמירת הסדר בימי שני וחמישי אלא אך ורק בשבתות?
אם מתפספס תפילת שחרית (מסיבות של עבודה או רפואי),
עד מתי רשאי להגיד :
1. ברכות השחר.
2. ברכות קריאת שמע.
3. ברכות פסוקי דזמרה
שלום לרב שליט"א האם יש איזה שהוא צד בהלכה להתיר לאדם שאינו יודע לקרוא, לעלות לתורה?
רבינו כותב שאם לא התפלל במזיד או שהיה אנוס וכו'... ואם שכח להתפלל? האם זה נקרא במזיד? אם לא התפלל מנחה, והעמידו אותו הציבור להתפלל ערבית, מה יעשה בנוגע לתשלומי מנחה?
איזה מעמד נתנו חכמי ישראל לאמירת ההלל ומהם הביטויים שנתנו ע"מ לבסס מעמד זה?
מהו מקורו של המנהג לגמור ההלל גם בתפילה בליל הפסח (ליל הסדר)?
האם מעמדו של ההלל שנאמר במקדש בעת הקרבת קרבן הפסח נחשב כמעמד ההלל שיש לברך עליו?
כבוד הרב שלום רב!
אני לומד בתיכון דתי בירושלים ומכין עבודת מחקר על נושא "חזרת הש"ץ" אני תימני, ויודע שעל פי הרמב"ם מספיקה תפילה אחת בקול.
רציתי לדעת מכבוד הרב האם יש עוד רבנים שמזכירים נושא זה שלא חובה לעשות חזרה כדי שלא תהיה "פטפטת"... ואפילו אם היו רבנים בזמנו של הרמב"ם שדיברו על זה, הרי בתקופה ההיא למיטב ידעתי לא היו דיבורים בתפילה. ואם יש לך, אשמח לקבל הפניות שיעזרו לי בנושא.
תודה לכבוד הרב,
והמשך יום נעים!