דילוג לתוכן העיקרי

שונות

שאלה

לק"י לכבוד הרה"ג רצון ערוסי שליט"א. יורנו רבינו:
א. בהמשך לשאלתי (כשהחתן שמקדש את הכלה בלשון ארמי): מה הדין אם החתן והעדים מבינים לשון ארמית והכלה אינה מבינה הלשון אך מבינה את הרעיון (שהחתן אומר בתחילה "הרי את מקודשת לי..." ולאחר מכן שנותן לה הטבעת)?
ב. בתפילת מוסף שלשבת: היכן מצינו שה' קרא לביהמ"ק "חמדת ימים" (ניחא לנוסח ספרד/ עדות מזרח ואשכנז שלשיטתם ביטוי זה מכוון לשבת).
ג. אם אדם רוצה לאכול אורז ופתיתים (שברכתם במ"מ). האם יש עדיפות לברך על הפתיתים דווקא במ"מ (כי באורז הדעות חלוקות)? או שאין הבדל על מה יברך? (וכן כיו"ב).
בתודה ובהערכה רבה.

תשובה

א. היא צריכה להבין את דברי הקידושין, כי הקידושין דורשים את רצונה והסכמתה.
ב. גם בנוסח הבלדי וגם בנוסח השאמי, חמדת ימים נאמר על השבת, ולא על בית המקדש. והביטוי "חמדת ימים" לא מצאנוהו במקרא, גם לא לשבת. ואילו הביטוי חמדה לבד מצאנוהו לבית ה', חמדת בית ה', דהי"ב, לו, י.
ג. כן, יש עדיפות לפתיתים.