לא נכון שמשנתו של הרמב"ם שוללת כל לימוד של קבלה או תורת הסוד. נהפוך הוא. בעיסוק העקרוני בסתרי תורה הם שווים. יש והם נבדלים בעניין זה או אחר, במיוחד שהמקובלים אינם כולם בעלי דעה אחת. ויש מביניהם שדעותיהם שווים לדעותיו. ההסתייגות יכול להיות מן הקבלה המעשית, שיש בין המקובלים שמתנגדים לשימוש בה בזמן הזה. לא נכון שהגר"י קאפח זצ"ל התנגד נמרצות לכל עיסוק בקבלה. לא מיבעיא בעניין סתרי תורה כאמור לעיל, אלא שיש והוא הפנה לזוהר, או לזוהר החדש, בענייני טעמי המצוות והמנהגים, ויש פעמים, אפילו בהתלהבות, כמו בעניין שמחת בר מצווה.