דע, שבעבר כל בית ישראל, ללא הבדל עדות, היו מתעטפים בטלית בליל שבת ובלילות החגים, כמו בליל יום הכיפורים, כי אין הבדל ביניהם כלל, מבחינה הלכתית. וכן מצינו תנאים ואמוראים, שהיו מקבילים פני שבת המלך, בעיטוף, ובסדינים המצויצים. במהלך הזמן מנהג זה התכרסם אצל הספרים והאשכנזים, ונשאר רק לליל יום הכיפורים. אולם האר"י ז"ל נהג לצאת להקביל פני שבת בטלית מצייצת, ולאחר מכן פשט הטלית והתפלל ערבית של שבת. יהודי תימן בתימן - רובם המכריע התעטפו בטלית בליל שבת ובלילות החגים, כמו בליל יום הכיפורים, אך משבאו לארץ, רבים מהם, הורידו עדים מעליהם, כחיקוי לבני שאר העדות. אולם יש עד היום חסידים אשכנזים מסוימים, שנוהגים להתעטף בטלית בליל שבת. וראוי לנהוג בו ולהפיצו. ומעשה שהיה כך היה. גרתי שנים רבות בבני ברק, בשכונת ויזניץ, מול ביתו של האדמו"ר מויזניץ. כדרכי, אני הייתי עטוף בטלית בליל שבת, גם לעיני החסידים. פעם אחת ניגש אליי חסיד מזקני החסידים ומחכמיהם, וביקש לנשקני במצחי, על שאני עטוף בטלית בליל שבת, ואמר לי שכך נהגו בעבר חסידים רבים באשכנז, והנוהג כן מובטח לו שה' ינשק אותו על כך.