כתב הרמב"ם, ברכות, ח, טז, שאם אכל בשר ושתה יין מברך בסוף על זה בפני עצמו (דהיינו על הבשר - בורא נפשות), ועל זה בפני עצמו (על היין - ברכה מעין שלוש), ולא כתב מה להקדים, וכן נפסקה ההלכה בשו"ע, או"ח, רח, יג. אולם שו"ע, שם, הוסיף שאם אכל תפוחים ושתה יין, שצריך לברך בורא נפשות על התפוחים, זאת מלבד ברכה מעין שלוש על היין. ובאמת שבעניין זה יש מחלוקת הפוסקים, שיש חולקים על מרן, ופוסקים שיברך ברכה מעין שלוש, משום שיש בחתימה התייחסות לפרי, דבר שיכול להוציא גם את אכילת הפירות. לכן המ"ב, על שו"ע, שם, ס"ק סד, העדיף שיקדים בורא נפשות לפני ברכה מעין שלוש, כדי שלא ייכנס לספק ברכות. אבל כל שמדובר בעוגה ומים, הדבר פשוט, יברך שתי ברכות ואין להם שום סדרי קדימה, וברור שאם כבר גמר לאכול העוגה, נמליץ לו שיברך ברכה אחרונה ואח"כ ישתה המים ויברך. וכן ההיפך. אבל כל כשאוכל ושותה לסירוגין, יברך שתי ברכות, ואין לכך סדר קדימה בברכות.