בבירור הבנת דבריך 2
"אני בדעה, שכל פסוק מן התורה, שנאמר במסגרת התפילה, יש לו דין של תפילה, ולא דין של מקרא. ומותר לקראו בעל פה, כדין תפילה. והטעם שלא קראו בטעמים, כדי לתת לקריאה אופי של ריצוי דברים לפני המקום. כיוצא בדבר, פסוקי מקרא, שאנו אומרים בדרשות שלנו, יש להם דין של תורה שבעל פה ולא דין קריאת מקרא. ורק בקריאת מקרא לצורך קריאה בס"ת, אסור לקרוא בעל פה. " זהו ציטוט דבריך. אם כן ילמדנו רבינו מדוע בכל הש"ס ובמדרשים מציינים חצי פסוק ומסיימים ב "וגו' " ?
דבריי התייחסו לאומר בעל פה דברים מן המקרא, שעליו היה לאמרם מן הכתב, בעוד שציטוטים מן המקרא בגמרא, שלנו, שבימינו היא כבר כתובה, וכל הבעיה שנותרה היא שצריכים לשרטט, אם כותבים למעלה משלוש תיבות מן המקרא, ולכן מצטטים רק ציטוט חלקי. ולכן יש מן החכמים שלאחר התלמוד, שבספרי ההלכה שלהם, הם כותבים הרבה מילים בר"ת או מילים חלקיות עם גרש.
תכנים לקריאה נוספת
ברכת כהנים
שלום! מהיכן לומדים שצריך שכהנים יברכו את הקהל בכלל ודווקא בתפילת ש"ע?
צורת הרגלים בתפילת עמידה
אבקש מכבוד הרב להאיר את עיניי, איך עומדים בתפילת שמונה עשרה? משחר נעורי אני רואה כמעט את כולם מצמידים רגלים, כמאמר הנביא יחזקאל ( א'-7 ) " ורגליהם רגל ישרה". כלומר להדמות למלאכים. אבל המשך הפסוק הוא " וכף רגליהם ככף רגל עגל ". כלומר רגל שסועה. ישר כח. וברוך תהיה.
תפילה אחת
לכבוד הרב שלום וברכה! במקום בו הציבור אינו יודע כי בתפילה אחת צריך להתפלל בלחש עם הש"ץ. האם עדיף להתפלל שתי תפילות אע"פ שכנראה יהיו דיבורים בעת חזרת הש"ץ?
בתודה
עמידה
שלום לרב שליט"א.
העומד באמצע תפילת שמונה עשרה, והשץ בחזרה הגיע לקדושה האם למנהגינו יעצור ויקשיב לקדושה או ימשיך כרגיל בתפילתו, כמו כן בעניין שחייה במודים כשהשץ והציבור שוחים בחזרה והמתפלל עדיין בתפילתו שלו, האם ישחה איתם?
יישר כח
לא תתורו, סעודה בתפילין, ברכת כהנים
שלום וברכה כבוד מארי
1) האם לא תתורו אחרי עיניכם, (האיסור להביט בנשים) הוא מדאורייתא? לכאורה האיסור הוא רק בע"ז. (כך כתב רבנו בהקדמה להל' ע"ז) לכאורה עיניכם זו זנות - אסמכתא בלבד, ומדרבנן.
2) מותר לאכול מאכל שברכתו מזונות כאשר התפילין עלי? לכאורה כתב רבנו בהל' סת"ם, שאם אכל סעודת קבע יטול ידיו, יניח תפילין, ויברך בהמ"ז. משמע שסעודת קבע היא רק אם נוטל ידיו.
2)
ב) אם ארוחתו תבשיל ירקות, יהיה מותר לאכול גם עם תפילין?
3) כאשר אין כהנים שיעלו בברכת כהנים נהגו שש"ץ אומר נוסח "ברכנו בברכה המשולשת"..., האם לדעת הרמב"ם אסור לומר אותה? לא הזכיר זאת בחיבור. ברוך תהיה לעולם תחיה
ק"ש בהנץ
שלום לכבוד הרב.
הרב כתב בתשובה מסוימת "כי לפי הרמב"ם, העיקר שק"ש תיקרא בהנץ". אני הבנתי אחרת מדברי מארי בהלכות ק"ש פ"א ציון לג. משם משמע שאפשר לקרוא אפילו לכתחילה לפני בלי שום פיקפוק. האם הבנתי נכון? מה הטעות? בברכה, יחיאל