מקור הספרדים לאמירת "ברוך וברוך שמו"
שלום לכבוד הרב.
כידוע מקובל בעדות הספרדים לומר, "ברוך הוא וברוך שמו" במקומות שאשכנזים אינם אומרים. אני מבקש לדעת מה המקור לשיטות. יישר כח חזק וברוך
המקור לעניית ברוך הוא וברוך שמו הוא בדברי הטור (או"ח קכד) שהעיד, שאביו הרא"ש היה אומר על כל ברכה וברכה שהיה שומע בכל מקום, ברוך הוא וברוך שמו, על דרך שאמר משה רבנו, כי שם ה' אקרא, הבו גודל לאלהינו. וכן פסק מרן (שו"ע, או"ח, קכד, ה), על כל ברכה שאדם שומע בכל מקום אומר ברוך הוא וברוך שמו. ובילקוט יוסף (שם) כתוב, שאם הש"צ ממהר בתפילתו, ואומר את הברכה בלא הפסקה קלה אחר ברוך אתה ה', מוטב לא לענות ברוך הוא וברוך שמו שעיקרו מתורת מנהג. ובעץ חיים כתוב, ודע שהשומע ברכה מן הברכות שהוא חייב בהן והוא מתכוין לצאת מפי המברך, אין לו לענות ברוך הוא וברוך שמו, כי זה נקרא הפסק. ובתוספת מעשה רב כתוב, ואני שמעתי משמו של הגר"א בברוך הוא וברוך שמו הוי הפסק. דאמן קאי על כל הברכה מתחילת הברכה ועד סופה (תוספת מעשה רב ס"ק יד).
תכנים לקריאה נוספת
החזרת הפרשת החלה לעיסה בשוגג
אישה שעשתה הפרשת חלה,
החזירה את ההפרשה לעיסה מבלי לשים לב
ואפתה את העיסה.
מה הדין לגבי העיסה?
מה הדין לגבי התנור?
סעודה
שלם ו לרב לפי מנהג תימן, כאשר אני נמצא בסעודה המתארכת מסיבות שונות כמו דברי תורה או ג'עלה או רק שתיה חמה, האם יש הגבלת זמן שבו צריך לברך ברכת המזון?
תודה
המעוניין לחנך בנו הקטן לקדש או לברך ברכת המזון באופן שיוציא ידי חובה גם את הגדולים, כיצד יעשה?
מהן האפשרויות של הקטן שחיובו בברכות מדרבנן להוציא ידי חובה את הגדולים שחיובם מדאורייתא?
גדול ששמע ברכות ותפילות מתינוק המתלמד, האם יצא ידי חובה אם ענה אמן אחריו?
יין בתוך הסעודה
שלום לכבוד הרב שליט"א.
אדם שרוצה לשתות יין בתוך סעודה עם לחם האם צריך לברך על היין, או שברכת המוציא פוטרת את היין? (ידוע לו לפני שהוא אוכל לחם שהוא ישתה יין בסעודה.)
תודה וכל טוב.
דיבור בין נטילה לברכת "המוציא"
שלום לכבוד הרב.
יישר כח על מפעלך באתר "מורשת"!! הייתי רוצה לדעת אחת ולתמיד (כי שמעתי כמה גירסאות בנושא), האם מותר לתימנים לדבר בין נטילת ידיים לברכת "המוציא"?
ר"ח שחל ביום ו'- הקדים תפילת ליל שבת וסעודת השבת, האם יאמר "יעלה ויבוא" בתפילה ובברהמ"ז?
ר"ח שחל ביום א', האם יזכיר בברהמ"ז את השבת (רצה והחליצנו) או את ר"ח (יעלה ויבוא)?
מהו הכלל הקובע בנסיבות מורכבות אלו והאם יש לכלל זה גם נפקויות בדיני איסור והיתר?
האם גם בשאלה שלפנינו יברך "יעלה ויבוא" בברהמ"ז והרי סעודה של ליל שבת חייב לאכול כשיעור רק לאחר צאת הכוכבים?
ספיקא דברכות לקולא
שלום רב!
מה כוונת האמרה "ספיקא דברכות לקולא"? האם הכוונה שאם יש ספק אם בירכתי או לא על משהו אז לא צריך לברך משום "ספיקא דברכות לקולא"?
ימי בין המצרים-ברך "בורא פרי העץ" על פרי חדש, האם יאכל הפרי ולא יברך "שהחיינו"?
היעלה על הדעת לבטל מצווה מכח המנהג שלא לברך "שהחיינו" בימים אלו?
מת אביו והינו בנו היחיד חייב מהדין לברך "ברוך דיין האמת" ו"שהחיינו". כיצד ניתן, איפוא, להסביר המנהג שלא לברך "שהחיינו" בימים אלו?
טעה והניח תפילין של ראש בתחילה והפסיק בדיבור, האם יברך על תפילין של יד: 'אקב"ו על מצוות תפילין'?
מדוע תקנו חכמי ישראל ברכת "להניח" על תפילין של יד ואילו על של ראש תקנו ברכת "על מצוות"?
באלו נסיבות ניתן יהיה להורות שיברך על תפילין של יד "להניח"?