הפיסוק בתפילה
שלום לכבוד הרב שמתי לב שישנו פיסוק בסידורים של התימנים במעט מקומות שונה משל הספרדים והאשכנזים. למשל בתפילת ערבית הפיסוק אצל התימנים הוא "אשר בדברו מעריב ערבים, בחכמה פותח שערים, בתבונה משנה עיתים וכו". בניגוד לספרדים שמנקדים "אשר בדברו מעריב ערבים בחכמה, פותח שערים בתבונה, משנה עיתים וכו". כמו כן אצל התימנים בתפילת שמונה עשרה מנקדים "והשב העבודה לדביר ביתך ואשי ישראל, ותפילתם וכו' " בעוד שסידורים אחרים מנקדים "והשב העבודה לדביר ביתך, ואישי ישראל ותפילתם וכו' "
1) האם גם הניקוד התימני בסידורים מועתק מכתבי יד או שהניקוד נעשה על ידי העורכים הנוכחיים של הסידורים?
2) מה פירוש המילים בתפילת שמונה עשרה "ואישי ישראל" ואיך זה מסתדר עם שאר המשפט?
תודה רבה לכבוד הרב ושלום.
1. כן. הרי בתכלאל הקדום יש ניקוד עליון, מה גם שיש לנו כמו בשאר העדות את מסורת קריאת התפילה, ניקודה, פיסוקה, נעימתה וכיו"ב.
2. לפי הפשט "אשי ישראל" הקרבנות שישראל מקריבים כל יום, עולה, אשה ריח ניחוח לה'. אך לפי הדרש, הכוונה לנשמות צדיקים שמיכאל השר הגדול מקריב בכל יום על גבי מזבח של עולה, עיין מנחות, קי, א, ותוספות, שם, ד"ה ומיכאל.
תכנים לקריאה נוספת
אוכל ותפילה
שלום כבוד הרב,
לפי מנהג יהודי תימן, אני רואה רבים שאוכלים משהו קל לפני התפילה בשבת בבוקר, האם זה מותר? כששאלתי אנשים מעדתנו הנוהגים כך אמרו לי שיש סימוכין לאכול לפני התפילה.
אודה לתשובתך
כיבוד הורים נגד ההלכה
שלום הרב
רציתי לשאול
פעמים שאני נשאר ער מאוחר ואימי אוסרת עליי לקום מוקדם
ואני לא יכול לקרות קריאת שמע לכתחלה לדעת הרמב״ם
מה עליי לעשות במקרים כאלו?
להקשיב לה? לקום בכל זאת?
בתודה מראש
בדבר הנחת ידיים על התיבה בעת התפילה
לכבוד הרב שלום וברכה! עליתי היום להיות שליח ציבור בבית הכנסת בתפילת שחרית. ניגש אלי אחד המתפללים וטען בפני שמנהג תימן קודש הוא שהשליח ציבור מניח ידיו על התיבה בעת תפילת שמונה עשרה. אני יודע שההלכה אומרת שבתפילת שמונה עשרה יש להניח ידיים על הלב. הוא לא ידע לומר לי את המקור לדבריו. אשמח באם תורה לי דרך בעניין זה ומה המקור לדבר. בברכה, אלירן לוי.
תפילת הביננו
הרב רצון ערוסי, שלום רב. ברצוני לדעת מה חוות דעתו של הרב בעניין הבא: הרמב"ם פוסק את דין התלמוד, שתפילת הבינו ניתן לומר רק בקיץ, כי בחורף א"א לומר בה הזכרת גשמים, מטעם שיבוא להתבלבל. והנה, רבנו מנוח, כותב, שזהו דווקא בזמנם שלא היה להם סידור מודפס, ועל כן היה חשש שיתבלבלו. ועפ"ז הוא כותב שהיום ניתן להתפלל הבנינו מתוך סידור, ויוסיף הזכרת גשמים במקום הראוי. מר"ן הב"י הביא סברת רבנו מנוח, וכתב עליה "שלא מצאתי לו חבר". ועתה, גלוי לנו, מה שלא היה גלוי למר"ן הב"י, שבמאירי כותב כך מפורש, והרי מצאנו חבר לדברי רבנו מנוח.
עליה לתורה
שלום עליכם התחלתי להתפלל בבוקר במניין מוקדם יותר מוקדם מהמניין בו התפללתי בעבר אני לוי ואני יודע שכאשר אין כהן אז לוי לא יכול לקום עד רביעי בבית הכנסת בה התחלתי להתפלל המורי שמזמין מתעקש כל פעם מחדש שאני אקום לאחד המברכים, האם עליי להמשיך ולהתעקש ולא לקום או שמא עליי להתפשר? ונהוג כמותם המניין מונה כ 10-12 מתפללים
תודה
השכיבנו - סיום מקוצר
מארי ערוסי מו"ר הנכבד. ראשית ישר כח על כל מפעליך לאחדות העדה ה' יזכה אותך להמשיך מעלה מעלה ולהיות מנהיג אמיתי לבני עדתך ולכל עם ישראל בארץ ובגולה אמן כן יהי רצון. אני רוצה לשאול בקשר לברכת השכיבנו. אני מאד רוצה להמשיך ולשמור על דרך הרמב"ם ולכן אני נוהג אף בלילי שבתות וחגים כאשר שליח ציבור מסיים "ברוך.. הפורש סוכת שלום" - שזהו סיום שאינו מוזכר ברבינו, ולא בגמרא וכו' - להמשיך את כל השכיבנו הארוך עד "המולך בכבודו חי וקים תמיד ימלוך לעולם ועד". כך יוצא שלעיתים איני מספיק לענות אמן של הקדיש, למרות ש אני ממהר עוד כשהש"ץ נמצא באמצע אמת אמונה וכו'...