שלום למארי רצון ערוסי הי"ו. בהיות שלמדנו בשבת הלכות סוכה ולולב ועלו לנו מס' שאלות, אמרנו לשאול את הרב, ונקבל תשובות.
א. כיצד יתכן שרבנו פוסק שאדם שגונב מחבירו סוכה, יצא בה יד"ח? ואף אם במקרה אחד אולי ניתן להבין (אין קרקע נגזלת) הרי שבמקרה השני קשה לי מאוד להבין שהרי אני קניתי סוכה (נחלים למשל, עם הברזלים והבד וכו') במיטב כספי, ובהא אדם וגנה את סוכתי והקים לו סוכה זו לעצמו - היאך יצא יד"ח ברכוש גנוב?
ב. האם מותר לחזק את הלטות לבסיס הסוכה בברגים/מסמרים ועליהם לשים הסכך? (האם יש הבדל בשיטת רבנו ואחרים?)
ג. האם ניתן לשים חוטי ניילון לאורך הסוכה ועליהם יהיה הסכך?
ד. בנינו סוכה תחת הבניין ועלינו לרדת כל הזמן 4 קומות ללא מעלית אל הסוכה, ולעיתים יש בכך ממש צער גדול. אין אפשרות לעשות את הסוכה במצב אחר משום שמעלינו ישנן עוד דירות. האם במצבים מסויימים יש אפשרות לפוטרינו מן הסוכה? לעיתים ממש אנו אומרים, אין כח עדיף נאכל פירות בבית וזהו, ואין צורך לומר שזה מפחית משמחת החג שעלינו לאכול כך. אני מדבר על ממש מצב דוחק וייאוש, שבאים אחרי עבודה ורוצים לנוח מעט קודם הסעודה וכו'.
ה. האם מותר לאכול חטיף בבית (במבה, חתיכת עוגה וכו) ולא בסוכה? ו. כתב מארי זצ"ל שעל הסוכה להיות "כשרה" גם מבחינת מיקומה (לא לפחד מגנבים) וגם מבחינת חוזקה וכו' שאדם לא ימהר לצאת ממנה ולא יאכל במהירות כמי שכפאו שד. מה נעשה וסוכתנו מצצאת אחר הבניין (שהרי לא נבנה אותה על המדרכה...) ושם יש חול, ולא נעים לישן שם אף שאם יהיה מדובר באדם חייל קרבי שכבר מכיר המציאות הזאת, הרי שמיטה מתקפלת תהיה לו שם כעין מלון, אך לאנשים רגילים או מעט מעט מפונקים - לא יאכלו לישן שם. ולא רק מבחינת הטבע, אלא במציאות של ימינו מה לעשות ולעיתים נפרצים בתים ומכוניות, ואדם בביתו חרד ובסוכה על אחת כמה וכמה... ז. האם מותר לקשור הסכך ב"בנדים" (אזיקונים) מפלסטיק? ח. מה דין טיול יזום בחוה"מ (בארץ כמובן) ולעיתים לא ימצא מקום ובו סוכה אך יהיה רעק הוא ומשפחתו? ט. קטפתי אתרוג מגינתו של חברי ברשותו, האם עלי לעשר וכיצד? י. כאשר יש על האתרוג מעט לבן הנקלף בציפורן, האם פוסל? האם מותר להסירו? אם הסירו ובטעות נקלף ממנו מעט מעט ממש כמו קליפת השום ביחד עם אותו לבן האם פסל האתרוג? יא. האם מותר לאגוד את אברעת המינים בכל חוט או דווקא בחויטם מן הלולב? יב. כת"ר (סוכה, ז ו) "ואחר כך נוטל האגודה הזאת בימינו ואתרוג בשמאלו ונוטלן דרך גדילתן שיהיו עיקריהן למטה לארץ וראשיהן למעלה לאויר", והרי האתרוג גדל כך שהחלק המחובר לעץ, הענף הוא בדר"כ העליון ואילו היכן שנקרא פיטם הוא התחתון ובעץ הוא נוטה כלפי האדמה, ובמיוחד אתרוגים תימנים גדולים מאוד הרי לא יתכן שיעמדו כמו תיאור הרמב"ם... יג. האם אשה יכולה לברך על ארבעת המינים? יד. רבנו כתב: "הדס שבלולב אסור להריח בו..." כיצד ניתן להתעלם מן הריח? האם נסתום אפינו, הלא הריח נודף... (איני מדבר בתימנים כרגע, כי לנו בדר"כ יש תוספת הדס וסומכין על כך שמריחים אותו ולא את המצווה ממש.) טו. מארי תמיד מדגיש את שמחתם של יהודי תימן הצנועים שהיו רוקדים בעדינות וכו ( בשמחת תורה בעיקר) והרמב"ם אומר בהלכה אחרונה של הל' סוכה "וכל המשפיל עצמו, ומקל גופו במקומות אלו -- הוא הגדול המכובד, העובד מאהבה. וכן דויד מלך ישראל אומר "ונקלותי עוד מזאת, והייתי שפל בעיניי". ואין הגדולה והכבוד אלא לשמוח לפני ה', שנאמר "והמלך דויד מפזז ומכרכר לפני ה"'. לפי זה אם כן נראה שמפזז ומכרכר אין הכוונה בעדינות... ובעיקר שכתוב משפיל עצמו וכו'. טז. האם הרב מתכוון לענות לשואליו בחוה"מ סוכות? סליחה ממארי על הטורח, פשוט בגלל שלא ידענו התשובה על השאלה האחרונה שאלנו עתה.
תודה רבה, ותזכה לשנים רבות ומועדים טובים.