אובייקטיביות פסיקתית
שאלה
עד כמה רבנים פוסקים אובייקטיבים הלכתית בעת מתן תשובותיהם? כלומר האם יש מצבים שעל פי ראשונים/ש"ס ניתן להתיר ורבנים בוחרים להחמיר בגלל הוספת שיקולים אישיים? ועוד מניין לנו שכשיש מחלוקת בין הש"ס לקבלה. ההלכה תיקבע לפי הש"ס?
תשובה
חלילה שמורה הוראה יורה ההלכה משיקולים אישיים. אבל יש ומורה הוראה צריך לקחת בחשבון את עולמו האישיותי של השואל, או גם את הסביבה החברתית. כך לדוגמה אין להורות לעמי ארצות היתר, שהוא אמתי מבחינה הלכתית, אבל הוא יהיה תמוה ביותר לרבים, גם אם הגורם לתמיהה הוא העמי ארצות של הרבים. הרדב"ז שהיה גדול בנגלה וגדול בנסתר, הוא קבע שאם יש מחלוקת בין התלמוד ובין הזוהר, שההלכה ההיא לפי התלמוד. ורבים הסכימו לכלל זה.