ידיעת ה'

רס"ג במאמר שביעי של אמונות ודעות דן בתחיית המתים. מעלה שאלה על משמעת ומרי אצל אותם הקמים. תשובתו היא: כן, יהי אז עניין של משמעת או מרי, כי אחרת למה להם גופות, ויהי גמול על משמעם, ויהי יכולת למרי, אך לא יהי מרי בפועל כי לא יחי ה' אלא מי שידע הוא, כי לא ימרה. רס"ג לא מעלה שאלה לשם מה בכלל כל המהלך הזה של תחיית המתים. לעומתו רמב"ם עושה הפוך. הוא שואל מה מטרה של תחיית המתים. ועונה - זה מופת. וממילא לא מתייחס לשאלת משמעת או מרי באותו זמן, כי הרי אם זה מופת, כל ערכו כלפי חוץ, תוכו יכול להיות אף תפאורה, בספו של דבר. אין זה מופת בשום פנים. שלוש סיבות:

לק"י

לכבוד מ"ור הרב רצון ערוסי שליט"א

מחילה, למרות שלפני רגע שלחתי בקשה זו בחלון "צור קשר" אני מבקש גם בחלון זה את אותו דבר מפאת חומרת הענין.
ובען אוניברביטת בר אילן מתכננת כנס מתועב בעוד מס. ימים.
בקשתנו שהרב יפעל ככל יכולתו לביטולו.
הרב דרוקמן אמנם הביע זעקתו ששודרה בערוץ 7 אך עדיין לא נודע הסיפור על ביטול הכנס.
שוב מחילה על הכפילות
הכואב והמייחל

איך לימוד מספרים וגימטריות בתורה תורם לשלמות המידותית שלי? ואף שלמות שכלית הגיונית פרקטית לחיים, כמה זה עוזר לאדם שבי? למה ישנם סוגי חכמים העוסקים בזה? זה לא בזבוז זמן? מהי התכלית של זה? האם בהכרח רבנו יתנגד ללימוד תורת האותיות והפנימיות שלהם וכך שבני זוג נותנים את שמותיהם לרבנים לבדוק להתאמה, בתנאי שנותנים לזה את המשקל המתאים?

שלום לכב' הרב. מדוע אבותינו ורבותינו בתימן נע"ג לא ייחסו משמעות מעשית לאיסור של לא לעלות בחומה, שהיא אחת משלושת השבועות שהשביע ה' את עם ישראל. עד כמה שידוע לי מן הכתובים ומחקירה שבע"פ כולם עודדו את העלייה לארץ ישראל. מדוע הם לא חשבו כמו הרבנים החרדים?

לק"י. שלום הרב,
וַיֹּאמַר אֲדֹנָי אִם נָא מָצָאתִי חֵן בְּעֵינֶיךָ אַל נָא תַעֲבֹר מֵעַל עַבְדֶּךָ:

את לשון "אדני" בפסוק ג של פרק יח בבראשית
מפרש הרמב"ם במורה הנבוכים-
ויאמר אדני אם נא מצאתי חן בעיניך אל נא תעבר מעל עבדך, שגם זה תיאור מה שאמר במראה הנבואה לאחד מהם, ואמר לגדול שבהם אמרו [...] (מורה הנבוכים חלק ב פרק מ"ב)
כלומר, לשון אדני חול - לגדול שבהם.

לעומת זאת, במשנה תורה הוא פוסק כקודש-
כל השמות האמורות באברהם קדש, אף שנאמר אדני אם נא מצאתי חן בעיניך, הרי הוא קדש (משנה תורה ספר המדע הלכות יסודי התורה, פרק ו הלכה ט)

לכאורה ישנה סתירה...

לכבוד הרב ביסודי התורה פרק ה' הלכה א' מהו החילוק בין שאר המצוות לבין ע"ז ג"ע וש"ד? לא כל כך הבנתי. נראה שהחילוק הוא רק במתכוון להנאת עצמו שבשלושת העבירות - יהרג ואל יעבור, ובשאר המצוות יעבור ואל יהרג, ואילו בשאר החילוקים - מתכוון להעבירו על המצוות ופרהסיא וזמן שמד זה אותו דין בין שלושת המצוות ושאר המצוות. הבנתי נכון? כל טוב

לרבינו, השלום והברכה!

יאירנו רבינו ממבוכתנו הכיצד יש להתייחס לאותן מעשיות בגמרא כדוג' קללותיו של רב אדא בר אהבה לחובה אשת רב הונא (ב''ק פ' א'), הקפדתו של ר' יוחנן על ר''ל וכו'..

ואם תאמר אגדה היא, מה ראו חז''ל להציג אותה כך שעלול להיווצר מכך תקלה ו/או מבוכה לכל הפחות?

מחילה ותודה!