ברוך וברוך שמו
שלום לרב 1- ראיתי בספרים של הרב שלום משאש זצ"ל שמנהג ירושלים לענות ברוך וברוך שמו על ברכה שיוצאים בה ע"י חובה (כמו: הבדלה או מגילה) האם המנהג הזה קיים עדיין או שהמנהג הזה לא נכון?
שלום לרב אבקש לשאול מה ברכתו של לחם שבעיסה שלו שמים מיץ תפוזים
לפי רבינו - ברכתו המוציא, שהרי מצה שנילושה רק עם מי פירות, לפי רבינו, יוצאים בה ידי חובה, מלבד זו שנילושה ביין או בשמן, בגלל שמצה כזו היא עשירה. ואנו צריכים בליל הסדר לחם עוני. אבל גם מצה עשירה ברכתה המוציא, למרות שכל עיסתה היא ביין או בשמן, או במיץ תפוזים וכיו"ב, בלי מים. כל שכן ללחם, שעליו אתה שואל שנילוש במים, עם מיץ תפוזים.
שלום לרב 1- ראיתי בספרים של הרב שלום משאש זצ"ל שמנהג ירושלים לענות ברוך וברוך שמו על ברכה שיוצאים בה ע"י חובה (כמו: הבדלה או מגילה) האם המנהג הזה קיים עדיין או שהמנהג הזה לא נכון?
במחילה ולמרות המנהג, אם אומר את הברכה, זה יהיה ברכה לבטלה?
בידוע הכלל שכל מצווה שעובר לעשייתה מברך אקב"ו ל...עשות. וא"כ היה צריך לברך לבער חמץ ולא על ביעור?
מדוע אין מברכים שהחיינו על מצווה זו של ביעור החמץ והרי היא נכללת לכאורה בכלל שכל מצווה שחוזרת על עצמה?
לאור הזמן המתמשך בביצוע מצוות הבדיקה, האם שיחה במהלך הבדיקה נחשבת להפסק?
שלום וברכה מארי, 2 שאלות לי אליך.
1) בתחילת העונה, עברתי ליד השוק, וראיתי פירות לרוב, חדשים גם ישנים. לברך שהחיינו? הרי ודאי שלא אזכור אילו פירות כן ראיתי ואילו לא ראיתי...
2) הרמב"ם כתב שצריך לברך "עושה בראשית" על כל אחד משלושת המקרים הבאים:
א. "כשתחזור הלבנה לתחילת מזל טלה בתחילת החודש, ולא תהא נוטה לא לצפון ולא לדרום". ב." "כשיחזרו כל כוכב וכוכב מחמשת הכוכבים הנשארים לתחלית מזל טלה, ולא יהיה נוטה לא לצפון ולא לדרום".
שלום ומועדים לשמחה
1.רציתי לדעת מה דעת הרמב"ם בדין דבר שטיבולו במשקה
א. נעילה ידים בברכה כדין הפת ?
ב.דווקא בליל הסדר נוטל עם ברכה אבל בשאר ימות השנה נוטל בלא ברכה או שלא חילק הרמב"ם ונוטל עם ברכה כל ימות השנה ?
[כתבתי זאת כי שמעתי מי שמפרש כך את דברי הרמב"ם]
לק"י שלום עליך מארי. אדם שנהג כמנהג מגע"אש ומתארח אצל חבירו שלא נוהג כך מה יעשה? האם ינהג כמנהג חבירו או ינהג כמנהג שלו מפני שחבירו יודע שיש בזה מנהגים?
שלום לכבוד הרב שליט"א.
1. מתן תורה - בנ"י קיבלו את עשרת הדיברות ב - ו' בסיון, וביום ז' בסיון משה עלה להר סיני. ב - ו' בסיון בזמן עשרת הדיברות משה היה על ההר וחזר על עשרת הדיברות "משה ידבר והאלוקים יעננו בקול". מדוע משה ירד מההר, וחזר ב - ז' בסיון הרי הוא היה יום לפני בהר? מדוע הוא לא נשאר בהר? בשביל מה הוא ירד? משה היה שלוש פעמים בהר. בתאריך ז' בסיון עד יז' משה למד את התורה. בתאריך יח' בתמוז עד כח' באב הוא ביקש רחמים על עוון העגל. לאחר שמשה פיסל את הלוחות השניים, הוא עלה בתאריך כט' באב עד י' בתשרי - מה הוא עשה באותם ארבעים אחרונים בהר? האם הוא ביקש עוד פעם רחמים על עם ישראל?
מה משמעות הברכה "מאורי האש", האם מחייב שתי שלהבות לפחות או שניתן להסתפק בשלהבת אחת?
אם אבוקה פירושה חבוקה ומצוותה מן המובחר, מדוע אין יוצאין לכתחילה בברכה על אור של כבשן?
אילו חסרונות בהשקפה ובאמונה עלולים לעלות כתוצאה מריבוי הנרות בהבדלה?
בס"ד
שלום עליך מארי!
בספר ההלכות של הרב מרדכי אליהו שליט"א(קיצור שולחן ערוך השלם)
בנושא הלכות נטילת ידיים לסעודה
מובא בתוך סימן כ' :" דברים שדרכם להאכל רק ע"י כף כגון לביבות וכיוצ' וכן פרות מרוקחים בדבש
שאין דרכן להאכל אלא ע"י כף ומזלג אינם צריכים נטילת ידיים"!
האמנם!?
מה הטעם של של מורינו הרב מרדכי אליהו שליט"א?
מה שיטתו של רבינו בנושא?
ואם כן אם כך על ה "פתות" לא צריך ליטול ידיים?
תודה רבה.
הלכה תלמודית מוסכמת שדברים שלאחר הסעודה טעונין ברכה לפניהן ולאחריהן, כיצד מנמק השו"ע המנהג שלא לברך לאחריהן?
האם בסעודות באולמות או במסעדות שמקובל שהמלצרים מפנים כלים של המנות הקודמות, יחשב שלב הגשת הליפתנים כמשיכת יד מן הסעודה?
האם שיור הלחם על השולחן יכול לשמש כסימן לכאורה על רצונם של הסועדים להמשיך בסעודה עם הפת?