1. כתב רבינו, שבת, יד, א, "איזו היא רשות הרבים, מדברות ויערים ושדות, ובלבד שיהא רוחב הדרך שש עשרה אמה, ולא תהיה עליו תקרה". נמצינו למדים שרבינו מנה ארבעה מקומות שנחשבים רה"ר:
א. מדברות.
ב. יערים.
ג. שדות.
ד. דרכים ברוחב שש עשרה אמה, שמפולשות למדברות, או ליערים או לשדות. ומשמע מכך שגם רחובות בני רוחב של שש עשרה אמות לפחות, שהם בתו הערים, ואינם מפולשים למדברות או ליערות או לשדות הם אינם רה"ר, אלא כרמלית. 2+3. צורת הפתח עפ"י הרמב"ם לפי פירושו של מארי מועילה, כי צורת הפתח אף ביותר מעשר אמות לעולם כסתום, והוא כעומד. ולכן הוא מועיל סביב הערים לעשות את העיר כרשות אחת.
4. עיין בדברי מארי על דברי רבינו במשנה תורה שבת, ט"ז, הע' כט, והע' לה.
5. במושב קטן כגדול כעיר וכרך, יש לעשות עירובי חצרות ושיתופי מבואות ומנהגנו שעושים זאת בערב פסח של כל שנה ורב המקום מזכה לכל התושבים (רבינו, עירוין, א, א, טו, יז).