לפי רבינו, הקדיש שאחר ישתבח נאמר על היום בזמירות וכהקדמה לק"ש וברכותיה. לפיכך קיימת אפשרות לברך ברכות התורה אחרי ישתבח, ולפני ק"ש וברכותיה, כי בין כך הברכה השנייה של ברכות ק"ש שלפניה, היא כעין ברכה על התורה. שהרי אם שכח ולא בירך על התורה, ונזכר אחרי ק"ש וברכותיה, כבר יצא בברכה שנייה של ק"ש. צא וראה, שרבינו הביא את המנהג לקרוא שירת הים אחרי ישתבח, או שירת האזינו, או שתיהן יחדיו. והרי לדעתו, הקדיש שלאחר הזמירות נאמר גם בגלל הזמירות, וגם בגלל ק"ש וברכותיה, כי רבינו לא הביא אמירת קדיש לפני ק"ש וברכותיה של ערבית. וא"כ מדוע התיר לומר שירת הים, שאינה זמירות בן דוד, ואינה ק"ש וברכותיה. אם לא שנאמר, כי היא שירת האזינו, כמו ברכה ראשונה של ק"ש, יוצר אור ובורא חושך וכו'. ואפילו שירת האזינו היא שירת האמונה בדרך של תוכחה.