ידיעה ובחירה
שלום הרב.
שמעתי וראיתי שמתעסקים מספר מהראשונים בשאלה של סתירת הידיעה והבחירה (איך ישנה זכות בחירה אם הקב"ה יודע זאת מראש)- ברשות הרב, או שלא הבנתי את הסתירה או שזו לא הסתירה. האם הרב יוכל להסביר לי מה הסתירה בכך?
בתודה...
המגבלות של ידיעה היא רק מי שדעתו נוספת לו. שהוא היה גם בלי דעה, עד שניתנה בו דעה. לא כן בעניין ה'. שהוא הידיעה. הידיעה היא עצמותו. ולידיעה כזו אין מגבלות. לא של זמן ולא של מקום. וגם לא ביחס להתרחשות, כלומר בידיעה כזו אפשר שתוכנה יתרחש, מבלי שיש בהתרחשות כזו כפייה על האדם. ועניין זה עמוק מי ימצאנו. ודי במה שכתבתי.
תכנים לקריאה נוספת
מחלוקות - סנהדרין
שלום לכבוד מארי רצון ערוסי הלוי שליט"א, אני, ב"ה, זוכה להיות אחד מתלמדי מארי יסוף וגם שלך ואני קורא בתשובות של כבודו הרבה פעמים דברי צער - וגם שומע זאת בשיעוריו - על כך שאין סנהדרין. לפני כמה שנים ניסו מספר חכמים להקים סנהדרין ואז פניתי למארי בשאלה על אי הצטרפותו אליו ומארי השיב לי שהתהלך לא נעשה כפי שהיה צריך להעשות. יש לי חבר שפנה לרב זייני שליט"א מחיפה וקיבל תשובה דומה.
כיצד לנהל ליל הסדר כהלכתו ע"מ להשיג היעדים שהציבה לנו התורה?
איך מתגברים על העייפות המצטברת מההכנות המרובות לחג תוך קיום מצוות ההגדה כראוי?
האם מצוות ההגדה מוגבלת רק למילול סיפורת בלבד או העצמת המצווה והאמונה באמצעים חוויתיים נוספים?
ומה יעשו חכמים גדולים שהסבו לסעודה ללא השתתפות ילדים, האם פטורים אז מלקרות ההגדה באופן החוויתי?
תשובת הרמב"ם האם האסלאם הוא עבודה זרה?
שיעורים באגרות הרמב"ם אגרת לר' עובדיה הגר תשובה ג
שאלות באמונה
בס"ד
שלום עליך רבי.
1)אם הרב יוכל להסביר לי איך אנו יכולים לדעת בוודאות שהקב"ה לא "מסתלבט" עלינו,ז"א,ברור שאין לנו תפיסה באלוקות ודווקא בגלל זה אנו לא יכולים לדעת באמת מדוע הדברים מתרחשים בעולם,אולי בת'אכלס יושב מישהו למעלה וצוחק על כל העולם.
2)מה מחייב את האדם לקיים תורה ומצוות? מובן לי שזה לטובת האדם,שאם יקיים חייו יוטבו הן בעולם הזה והן בעולם הבא,אך,האם יש חיוב יותר מהותי מדוע אני מוכרח לקיים ציווי ה'? הרי על כורחנו ניכנסו לעולם ולמרות שכעת אין אנו רוצים לצאת ממנו,לא מבחירה באנו ולכן מה מחייב אותנו לציית לציווי ה'?