גדר מצה
שלום,
1. הרמב"ם פסק "יוצאין ברקיק השרוי והוא שלא נימוח" מהו "שלא נימוח" האם התמוסס במים עד כדי שאיבד צורת פת כלל או שמירס ומעך אותו ממש ונהפך לעיסה או שנהפך למשקה?
2. האם הכללים של גדר פת המחויבת בברכת המוציא או מזונות שאם קבע מברך המוציא חלים לעניין מצה או לא? נ"מ לעניין האם יוצא בכזית קמח מצה בליל ראשון של הפסח?
תודה לרב מראש.
1. נימוח התמסמס, ואם כבר אין בפירורים כזית, או שמחמת המסמוס כבר עברה ממנו צורת הפת, אין יוצאין בה ידי חובת מצה. ואין מברכים עליה המוציא.
2. לפי השו"ע, מצה קשיחה, ברכתה כל השנה בורא מיני מזונות, בגלל שהיא נכססת, והיא סוג אחד של פת הבאה בכיסנין. ואם קבע עליה סעודתו, מברך עליה המוציא. ובפסח כיוון שאוכלים המצה מדין מצווה, הרי זו קביעות, ומברך על המצה הקשוחה המוציא, רק בימי הפסח. אולם לפי שיטת רבינו, רק פת הבאה בכיסין, כמו בורקס, מברכים עליה מזונות. אבל פתח קשוחה הנכססת, כמו "קאמז" שהיה בתימן מברך המוציא כל ימות השנה.