למו"ר מארי רצון ערוסי שליט"א בהלכות ק"ש כותב רבנו הרמב"ם זיע"א: "היה עוסק באכילה או שהיה במרחץ או שהיה עוסק בתספורת או שהיה מהפך בעורות או שהיו עוסקין בדין, גומר ואח"כ קורא ק"ש. ואם היה מתירא שמא יעבור זמן הקריאה ופסק וקרא, הרי זה משובח". עכ"ל.
1. אמנם רבנו לא חילק, אבל על פניו נראה שהכוונה לק"ש של ערבית, מכיוון שמדובר בעשיית צרכים, דבר האסור ע"פ ההלכה לפני תפילת שחרית. האם הנחתי נכונה?
2. כשרבנו כותב: "שמא יעבור זמן הקריאה" האם כוונתו לזמן בו מתחיל החיוב בק"ש של ערבית, דהיינו צאת הכוכבים? ואזי אם רוצה לקיים את המצווה בזמנה הראוי ביותר (צה"כ) יפסיק ויקרא והרי זה משובח ואם לא יגמור עסקיו ואז יקרא?
3. אמנם לדעת רבנו שקיעת החמה היא צאת הכוכבים, אבל כמה זמן לדעתו בין שקיעת החמה המצוינת בלוחות השנה לבין צאת הכוכבים?
1. הלכה זו גם בק"ש של שחרית ומדובר שעבר ועשה צרכים אלו.
2. לא. סיום הזמן .3. כלפי הסברו של מורנו הרב יוסף קאפח בשיטת הרמב"ם, הרי הפער בין הסתתרות החמה (שקיעה) לבין צאת הכוכבים הנו כ - 35 דק'.
