לכבוד מארי רצון ערוסי הלוי שליט"א, רבינו פסק בהִלְכּוֹת בְּרָכוֹת פֶּרֶק ו', הלכה ב': שֶׁזּוֹ מִצְוַת חֲכָמִים הִיא שֶׁנִּצְטַוִּינוּ בַּתּוֹרָה לִשְׁמֹעַ מֵהֶן, שֶׁנֶּאֱמָר "עַל - פִּי הַתּוֹרָה אֲשֶׁר יוֹרוּךָ". זאת אומרת שעלינו לקיים תקנות שהם תיקנו, גזירות שהם גזרו ומנהגות שהם הנהיגו. ומי שלא יקיים את דבריהם עובר על מצות עשה דדבריהם ועל מצות עשה מדאורייתא, נכון? הלוא זה כולל את קיום פסק רבינו בהִלְכּוֹת תְּפִלָּה פֶּרֶק ז', הלכה ה': וְכָל זְמָן שֶׁיִּכָּנֵס אָדָם לְבֵית הַכִּסֵּא -- אוֹמֵר קֹדֶם שֶׁיִּכָּנֵס, הִתְכַּבְּדוּ מְכֻבָּדִים קְדוֹשִׁים, מְשָׁרְתֵי עֶלְיוֹן, שִׁמְרוּנִי וְהַמְתִּינוּ לִי עַד שֶׁאִכָּנֵס וְאֵצֵא, כִּי זֶה הוּא דַּרְכָּן שֶׁלִּבְנֵי אָדָם. יש לי חבר שנמנע מלקיים דברי חכמים אלה בטענה שמעטים נוהגים זאת בעם ישראל היום והוא ביקש לדעת האם כבודו מקיים ומורה שיש לקיים את דברי רבינו אלה? בברכת התורה, אליעזר