בפועל הנער לא חילל שבת בשביל הכלב. רק שימר אותו עד מוצאי שבת. וע"י שימורו נמנע צער יותר גדול מן הכלב. אלא שביטל מצווה מדרבנן, אכילת שלוש סעודות בשבת ע"י שלא אכל סעודה שלישית. ולכן נלענ"ד שמותר להימנע מקיום סעודה שלישית, אם ע"י כך, אני יכול לצמצם צערו של הכלב (ע"י הימנעות), שיש אומרים, שצער בעלי חיים דאורייתא ואפילו לאלה שסוברים שצער בעלי חיים דרבנן, מאחר ונטילת הכלב במצב שהוא שותת דם, נראית בעיני הנער כאכזריות, הרי ראויה היא סעודה שלישית שלא תתקיים, אם ע"י כך ימנע מן הנער להידבק במשהו מן האכזריות, או אם ע"י כך עלולות להתעורר בלב הנער שאלות, שבעיניו, הן תהיינה קשות.