שלום לכה"ר כתב רבנו הרמב"ם, הל' תפלה וברכת כהנים פרק ט"ו: שישה דברים, מונעין נשיאת כפיים -- הלשון, והמומין, והעבירה... העבירה כיצד: כוהן שהרג את הנפש, אפילו בשגגה -- אף על פי שעשה תשובה, לא יישא את כפיו: שנאמר "ידיכם, דמים מלאו" (ישעיהו א, טו), וכתוב "ובפרישכם כפיכם, אעלים עיניי מכם" (שם). וכוהן שעבד עבודה זרה -- בין באונס, בין בשגגה -- אף על פי שעשה תשובה, אינו נושא את כפיו לעולם: שנאמר "לא יעלו כוהני הבמות" (מלכים ב כג, ט); וברכה כעבודה, שנאמר "לשרתו ולברך בשמו" (דברים י, ח). וכן כוהן שנשתמד לעבודה זרה -- אף על פי שחזר בו, אינו נושא את כפיו לעולם. ושאר העבירות, אין מונעין. ובהמשך כתב בהלכה ח: כוהן שלא היה לו דבר מכל אלו הדברים המונעין את נשיאת כפיים -- אף על פי שאינו חכם ואינו מדקדק במצוות, או שהיו הבריות מרננין אחריו, או שלא היה משאו ומתנו בצדק-- הרי זה נושא את כפיו, ואין מונעין אותו: לפי שזו מצות עשה על כל כוהן וכוהן שראוי לנשיאת כפיים, ואין אומרין לאדם רשע הוסף רשע והימנע מן המצוות. ואל תתמה ותאמר, ומה תועיל ברכת הדיוט זה -- שאין קיבול הברכה תלוי בכוהנים, אלא בהקדוש ברוך הוא: שנאמר "ושמו את שמי, על בני ישראל; ואני, אברכם" (במדבר ו, כז)-- הכוהנים עושין מצוה שנצטוו בה, והקדוש ברוך הוא ברחמיו מברך את ישראל כחפצו. יורינו רבינו, מה הדין בכהן שנשא גרושה?! הרי לא נכלל כאן (בהל' תפלה) בכלל דברים המונעים ואעפ"כ אינו יכול לעבוד, וברכה הוקשה לעבודה? ולאיזה עניין אמרו שהמחלל שבת בפרהסיה ה"ה כגוי לכל דבריו? ומה תאמר לגבי מגעו, האם עושה י"נ ?