בריך שמיה, היא תפילה נפלאה, הלקוחה מן הזוהר. והיא הוחדרה לסדורי התפילות לפני כשלוש מאות שנה. ולא כל הקהילות אימצוה, עיין עליה בספר שורשי מנהגי אשכנז, בירור מקיף. והיו שהסתייגו מן הביטוי ולא על בר אלהין, ראה נסיונו של הגר"ע יוסף ליישב ביטוי זה. בין כך ובין כך, גם לתימן היא חדרה בהדרגה. מלבד הרמבמיים שבהם, שהם מאד מדקדקים בכל לשון של הגשמה, שנמנעו לאמרה בגלל הביטוי בר אלהין. וללא כל קשר לתכנה, יש תפילה נפלאה מן הזוהר, כגוונא, שיש מאחינו האשכנזים אומרים אותה בליל שבת, לא כן בקהילות ספרד, ולא בקהילות תימן. כך שאי אמירת תפילות מן הזוהר, אלו או אחרות, היא תופעה מצויה בקהילות ישראל השונות, דוק ותשכח.