בריך שמיה
לכבוד הרב שלום ישנם מיעוט שאינם אומרים בריך שמיה מה הסיבה? והאם אותו מיעוט הינו דרדעים? ואם הם לא דרדעים על מה הם מסתמכים שלא להגיד בריך שמיה?
בריך שמיה, היא תפילה נפלאה, הלקוחה מן הזוהר. והיא הוחדרה לסדורי התפילות לפני כשלוש מאות שנה. ולא כל הקהילות אימצוה, עיין עליה בספר שורשי מנהגי אשכנז, בירור מקיף. והיו שהסתייגו מן הביטוי ולא על בר אלהין, ראה נסיונו של הגר"ע יוסף ליישב ביטוי זה. בין כך ובין כך, גם לתימן היא חדרה בהדרגה. מלבד הרמבמיים שבהם, שהם מאד מדקדקים בכל לשון של הגשמה, שנמנעו לאמרה בגלל הביטוי בר אלהין. וללא כל קשר לתכנה, יש תפילה נפלאה מן הזוהר, כגוונא, שיש מאחינו האשכנזים אומרים אותה בליל שבת, לא כן בקהילות ספרד, ולא בקהילות תימן. כך שאי אמירת תפילות מן הזוהר, אלו או אחרות, היא תופעה מצויה בקהילות ישראל השונות, דוק ותשכח.
תכנים לקריאה נוספת
המתפלל יחיד כיצד ינהג בתפילת המוסף של ר"ה? / האם "בלאדי" רשאי להתפלל עם "שאמי" הנוהגים בתפילת לחש וחזרה?
היש על היחיד חובת תשע או שבע ברכות במוסף והאם נתקנה שמיעת השופר במוסף גם ליחידים?
האם יש לחשוש לעבירה על ברכה לבטלה כשהיחיד מתפלל לחש וחזרה?
מה עדיף. תפילה בציבור או פיצול ליחידים "שאמי" לחוד ו"בלדי" לחוד בגלל ספק ברכות?
האם ״תורתו אומנותו״ הוא רק מי שאינו עובד כלל לפרנסתו?
שלום
האם הלכות תפילה (ו:ח) נותן ההגדרה של תורתו אומנותו למי שאינו עושה מלאכה כלל או האם יש הגדרה אחרת?
תפילה בביה"כ או ברכבת
לכבוד הרב שלום. אני גר בי -ם ועובד בת"א אני מתלבט האם להתפלל שחרית במניין (בנוסח אשכנז) ברכבת בשעה 06:30 ואז אגיע לעבודה בזמן (08:00), או להתפלל בשעה 5:40 (נוסח תימן) בביה"כ ואז אגיע באיחור לעבודה (08:40) נ. ב.1: אני ממוצא תימני נ. ב.2: יתכן ויש אפשרות (לא בסבירות גבוהה) שאתחיל לעבוד שעה יותר (09:00) מאוחר ואצא שעה יותר מאוחר.
תודה מראש
ברכות
שלום הרב!!
רציתי לדעת, האם כשאני מתעוררת כמה פעמים בלילה, בכל פעם אני צריכה לומר "מודה אני", ולנטול ידיים?
נוסח הגיית מלת "חסדי" בתפלת שמונה עשרה
לק"י לכבוד הרב שלום וברכה! בסידור "שיח ירושלים" בהדפסה הראשונה נכתב בתפלת שמונה עשרה בברכת מגן אברהם: "זוכר חסדי אבות ומביא..." בגעיא בחי"ת. ואילו בסידור הנ"ל בהדפסה השנייה, נשמטה הגעיא. מה הנכון? כמו כן, שלש שאלות בנוגע לספר המדע (מהד' מארי)
1. עמ' קעד טור א, שורה 6 מלמטה נכתב: "כואיבע"א אלא דמשגיחין בבת קול", מה פירוש המלה הראשונה: "כואיבע"א "?
2. עמ' קעט, טור א, 13 שורות מלמעלה "התו שהיו בחצרות המקדש...". מה פירוש המלה הראשונה: "התו"?.
כיצד הוגים בקדיש ״ימלוך״ או ״ימליך״ לפי הנוסח המקורי?
בוקר טוב
שאילתא לרבינו
איך צריך לומר בקדיש
"ימלוך" עם חולם
או "ימליך" עם חיריק .
ברוב הסידורים מופיע ימליך עם חיריק.
אולם , בעל הדיעה שמתפלל עם חולם הראה לי סידור עתיק מאוד בכתב יד מתימן שבו כתוב במפורש בכל הקדישים עם ו חולם.
קח את השאלת מחקר כאתגר
נא בדיקתך עם סימוכין
קדיש תתקבל
יורנו רבנו, האם את קדיש תתקבל שלאחר תפילת שחרית יכול אדם אחר שלא היה שליח ציבור במהלך התפילה לומר או שמא זה חייב להיות אותו שליח ציבור שעבר לפני התיבה במהלך התפילה עד לקדיש תתקבל?
קריאת התורה
לכבוד הרב שלום בשבת פרשת פנחס התארח בבית הכנסת כהן ששבת שעברה קרא את פרשת חוקת
1. האם היה צריך ללכת לבית כנסת אחר לשמוע את פרשת בלק? ובכך לא לדלג על פרשה אע"פ שזו חובת הציבור?
2. האם היה צריך להישאר בבית הכנסת ולזכות את הציבור בברכת כהנים ובעליה ראשונה לס"ת? בברכה
שינוי משמעות בקריאת התורה
שלום לכבוד מארי רצון ערוסי הלוי שליט"א, ביום שבת הבעל קורא קרא את הפסוק "וּבַיּוֹם הַשְּׁמִינִי, תִּקַּח - לָהּ שְׁתֵּי תֹרִים, אוֹ שְׁנֵי, בְּנֵי יוֹנָה וְהֵבִיאָה אוֹתָם אֶל - הַכֹּהֵן, אֶל - פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד." והוציא את ה"הא" האחרונה שבתיבה "וְהֵבִיאָה" במפיק ברור ביותר. הוא חשב שאין בכך שינוי משמעות ולא קרא שוב אותו פסוק. אני פגשתי אותו מאוחר יותר והסברתי לא שמקריאתו השתמע שמישהו הביא קרבן אחד בעוד בתורה מדובר באישה המביאה את קרבנותיה. ז"א שבקריאתו השתנע משמעות הפסוק לחלוטין. האם כבוד מארי מסכים עימי ויהיה צורך לשוב ולקרוא אותם פסוקים בשבת הבאה לפני תחילת פרשת השבוע?