ר' יחיאל היקר. למרות הפגמים שיש ברבנות הראשית, בה הרע במיעוטו, ובשלב זה אין לנו מוסד חליפי, שיעמוד על משמר כשרות היוחסין, הנישואין, כשרות המאכלים, כשרות המילה, כשרות הדיינים, כשרות הרבנים ועוד. נתפלל לימים טובים יותר, אבל אסור להישאר בלי כלום. כי אחרת נפלג את עמנו בדור הז. הלא דתייים יפלטו, והדתיים יתפוררו לקהילות קהילות, ולא יתחתנו אלו עם אלו, כי לכל קהלה תהיה רבנות משלה, ואנה אנו באים.
1. צא וראה, שכל הדורות אע"פ שאדם יכול לקדש אשה באופן פרטי, בשני עדים כשרים, ולערוך חופה בפני עשרה, וסופר יתן לו כתובה, בכל זאת, תמיד כיבדו והתכבדו בעריכת חו"ק במארא דאתרא, ובגדולי תורה, כי אישיות כזו, היתה ערובה לא רק לכשרות הקידושין והנישואין והכתובה, אלא לקדושת הנישואין. ואם ניתן לכל יודע בטיב חו"ק לערוך חו"ק, אף שאין לנו ערובה ליראת ה' שלו, הרי נפרוץ בכך פרצה, שיהיו מהם, לא כולם חלילה, שיהפכו מהמעמד הקדוש לתיאטרלי, ויהיו שיכרסמו בכשרותו ההלכתית, ע"י שינויים כדי לתת מענה לטוענים לשויון, ולמעמד האשה וכיו"ב.
2. לכתובה יש ערך משפטי הלכתי, וטעות רווחת שאין לה ערך בימינו, ובכל מקרה, בלי כתובה כשרה, אסור לבני הזוג לחיות חיי אישות. לצערי, הראו לי את התגובות, ועל כך אני בא בבקורת כנגד ארגון צהר (לא כנגד רבני צהר) שמקדש לאחרונה מלחמה נגד הרה"ר, כאילו היא נלחמת נגד רבני צהר, ובכך הם מעוררים את כל שונאי הדת והרבנות לתת ביטוי לשנאתם, וכשאלה יילחמו, הם לא יבחינו בין הרבנות הראשית וצהר, וה' יגאלנו במהירה.