שלום רב, אני לא נוהג להשליך ציפורנים לאסלה בגלל כמה סיבות הרבה סגולות מופיעות בתלמוד, אך הרמב"ם לא הכניסם לחיבורו, ואפילו לא ב'הלכות דעות. וכנראה יש לזה סיבה... גמ' נזיר יז ע"א: ה דברים הן שהעושה אותן מתחייב בנפשו ודמו בראשו האוכל שום קלוף ובצל קלוף וביצה קלופה והשותה משקין מזוגין שעבר עליהן הלילה והלן בבית הקברות והנוטל צפרניו וזורקן לרה"ר והמקיז דם ומשמש מטתו: האוכל שום קלוף כו"' גמרא זאת לא נפסקה להלכה, לא אצל הרמב"ם (תימנים), ולא מר"ן השו"ע (ספרדים), ואפילו לא הרמ"א (אשכנזים) וזה יותר ענין קבלי בכלל. ואם אסור לזרוק ציפורניים לרה"ר, כך גם אסור לאכול ביצה קלופה, ושום, ובצל. ואני לא מכיר אנשים שלא אוכלים ביצה קלופה, שום, ובצל... אולי אנשי קבלה יחידי סגולה. ואי אפשר לעשות איפה ואיפה, לציפורניים כן להתייחס... ולדברים האחרים שנאמרו באותה הגמרא (נידה יז דף א) לא להתייחס. וכן ישנם הרבה סגולות שאיננו מקפידים עליהם, והנה כמה מהם:
1."א"ר יוחנן: פוך מעביר בת מלך (שד), ופוסק את הדמעה ומרבה שיער בעפעפים" (שבת קט ע"א).
2. אמר ריש לקיש: ארבעה דברים העושה אותם דמו בראשו ומתחייב בנפשו, אלו הם:... והעובר בין שני דקלים (פסחים קיא ע"א).
3. שנו רבותינו: לא ישתה אדם מים לא בלילי רביעיות ולא בלילי שבתות, ואם שתה – דמו בראשו, מפני הסכנה (פסחים קיב ע"א).
4. אמר רב יוסף: שלושה דברים הללו נוטלים מאור עיניו של אדם: הסורק ראשו יבש, והשותה טיף - טיף, והנועל מנעליו כשרגליו לחות" (פסחים קיא ע"ב). אז תיזהרו לא "להיענש". ואני גם לא מכיר מישהו שלא מסתרק שהשיער שלו יבש מה דעתך כבוד הרב?