דילוג לתוכן העיקרי

אפשרויות האכיפה בדין תורה

שאלה

שלום לכבוד הרב,
בעבר, השתדלתי לקיים מצוות צדקה ונתתי מכספי הלוואות לנזקקים. פעולות אלו היו מגובות בכתיבת שטרות ונטילת שיקים לבטחון מהלווים. לדאבוני, בימים האחרונים הצטמצמו מקורות ההכנסה שלי בצורה דרסטית ביותר וזה אך טבעי לחזור ולבקש מהלווים שיעמדו בתנאי ההסכם ויחזירו לי את כספי. ואכן רובם עמדו בזאת לאחר שקבענו ביננו הסדר תשלומים. נותר חייב אחד הטוען שמפאת מצבו הכספי אינו יכול לעמוד בשום הסדר. אני כבר מחזר אחריו למעלה מחצי שנה ואף טענתי כלפיו שיכול הוא היה במשך תק' ההלוואה (כ -20 שנה) לחסוך מעט "ופרוטה לפרוטה מצטרף לסכום גדול". אך, ללא הועיל והוא ממשיך לבקש ממני לסמוך עליו שיעמוד בהתחיבויותיו ללא יכולת לנקוב במועד מסוים. חוששני שגם אם אלך ואתבע אותו בדין תורה, אאבד את יכולת האכיפה שלי לגביית החוב שכן הוא יציג את עובדת היותו בגדר נזקק. האם אני במצבי הכספי היום חייב להמשיך ולהחזיק בו או שישנו מצב שנזדקק לדיני ערכאות והפעלת תהליכי הוצל"פ? ושכרו ישולם לכבוד מן השמים

תשובה

אם הסכום ניתן לו כהלוואה, הוא חייב לפרוע. ואם אינו פורע, יש לעקל לו נכסים, שמותר לעקלם. ואם אין לו שום נכסים שניתנים לעיקול, הרי גם בדין תורה וגם בערכאות לא יהיה ניתן לאכוף פרעון. חשוב שיהיה פס"ד שמחייבו, אבל הפרעון לא ייאכף אם הוא חדל יכולת פרעון. לגופו של דבר, הזמן אותו לדין תורה, חתמו על שטר בוררות, ואם ביה"ד יגיע למסקנה שהוא באמת חייב, הוא ייתן פס"ד. את פסה"ד יש לאשר בביה"מ המחוזי, ולהפנותו להוצאה לפועל. והם יטילו עיקול, אם יש לו נכסים הראויים לעיקול.