א. לצורך ידיעת הדינים די במסקנות. כדי לדעת לפסוק הלכה יש חשיבות גדולה להבין את המו"מ התלמודי ואת מהלך הסוגיא. עליך לזכור שרבינו כתב שגם כשאדם יגמור את התלמוד וידע הדינים, לעולם הוא צריך ללמוד תלמוד. והסיבה לכך היא כפולה:
א. לצורך הוראת ההלכה.
ב. לצורך ידיעת דרכי ההיקש והלימוד. שבדרכים אמתיות יוכל להגיע לתכלית שהיא ידיעת ה'.
ב. יש גם לזה חשיבות, שהרי אמרו חז"ל לגרוס איניש, אע"ג דלא ידע מאי קאמר, ואח"כ ליסבר כי לבקיאות הכללית יש ערך לימודי.
ג. כן. מאחר וקריאת התורה היא חובת הציבור, ולא חובת היחיד (כקריאת המגילה), ודין הספר והקריא, ה כדין הציבור. ואתה קורא אצלם, כאחד מן הציבור.
ד. לפי רבינו, האיסור הוא מדרבנן, ואינו מדין מבשל, כי אין בישול אחר בישול, אלא בגלל עובדין דחול. ולכן ייתכן שבשעת הדוחק או בדיעבד - מותר, כי הם נוהגים כפי שיטתם ההלכתית. עם כל זאת, מעשה, אם תוכל להבטיח שבאותה שבת תוכל לאכול דברים שלא נתחממו בניגוד לדעת הרמב"ם, תבורך.