שלום לכבוד הרב,
שלמך יסגא לעלמין. יורינו מו"ר בדיני הפורים:
1. רבינו הרמב"ם כתב (מגילה ב, יד) רק לגבי סעודת פורים שאם עשאה בלילה – לא יצא. זאת ע"פ הגמ' – "ימי משתה ושמחה". מכאן, מהו דין משלוח מנות ומתנות לאביונים לקיימם בליל הפורים לדעת הרמב"ם? האם ניתן ללמוד מכך שמותרים לכתחילה, בדיעבד, או כלל לא. (שהרי אף בשו"ע לא נפסק לגביהם, והרמ"א הוסיף איסור משלוח מנות בלילה מדברי הרא"ש, ואחריו הוסיף המג"א אף למתנות לאביונים.)
2. בעניין חובת המשתה – האם חייב אדם לדעת רבינו הרמב"ם לאכול בשר ולשתות יין, אע"פ שאינו מחבב (בלשון המעטה) אכילה ושתיה זו כלל, ואין שום אפשרות שזה ישמחו – אלא להיפך.
תודה לכבוד הרב וכל טוב.
1. משלוח מנות ומתנות לאביונים הם חלק ממשתה פורים, והם נועדו למשתה פורים. וזמנם רק ביום ולא בלילה. הגע בעצמך שאלה יינתנו בליל פורים, והמקבלים יאכלו אותם בליל פורים, הרי שאכלו אותם שלא במסגרת אכילת מצווה של משתה פורים, שזמנה רק ביום.
2. כלל גדול יהיה נקוט בידיינו, אע"פ שיש שמחות שהן מצווה, כמו שמחת יו"ט. ואע"פ שאמרו חכמים שאין שמחה אלא בבשר ויין, לא מיבעיא למי שהבשר והיין מזיקים אותו, שבוודאי לא יאכל בשר ולא ישתה יין, אלא אפילו למי שאינם מזיקים לו. אבל אינו שמח בהם כלל, שיאכל וישתה דברים שמשמחים אותו. ואין למדים מן הכללות, שבכל כלל יש יוצא מן הכלל. וכך לגבי שמחת פורים. אמנם בליל הסדר יש חובה לשתות ארבעה כוסות של יין, ורק מי שהיין מזיקו - פטור, אבל חייב בשתייה גם מי שלא רגיל לשתות יין, וקשה עליו שתיית היין. ייתכן שבפורים גם מי שאינו רגיל בשתיית יין, ישתה מעט, כדי שיגיע לדרגת שכרות קלה שמזקיקה אותו ללכת להירדם, כי שתיהי זו נועדה ללמדנו על הבלבול בין ארור המן לברוך מרדכי, ובין ארורים אויבים ובין ברוכים ישראל בתקופת הסתר אז וכן בימינו. אלמלי ה' שמשגיח עלינו.
