ב"ש

שלום לרב בב"ק מ"ו ע"ב :אמר רבה .. מנין שאין נזקקים לתובע תחילה שנאמר מי בעל דברים וכו' בעין משפט יש הפניה לרמב"ם בחובל ומזיק ב:כ
1. הרמב"ם שם לא מתייחס להלכה זו.
2. לא מצאתי התייחסות של הרמב"ם כלל להלכה זו
3. מה דעתו, למה הוא לא מתייחס ( יכול להיות שכן אשמח לדעת)
תודה

שלום עליכם. לכאורה מה ההבדל בין טענת מרים לאביה עמרם, שפרעה גזר רק על הזכרים ואילו אתה גוזר גם על הנקבות. ועל ההלכה ברמב"ם משנה תורה - ספר זמנים - הלכות תעניות פרק ג וכל מי שקיים מצות פרייה ורבייה, אסור לו לשמש מיטתו בשני רעבון.? ועוד שהרי לכאורה ממידת הביטחון להאמין שאם ה' ייזכה בפרי בטן הוא גם ידאג להם למזון, ועוד שמי יימר שהרעב ימשיך אולי ייגמרו שנות הרעבון מיד לאחר הלידה (שעוד ישנם 9 חודשים עד ההולדה עצמה)? בברכת יפוצו מעינותיו חוצה. התשובה:

לכבוד הרב שלום ידוע שלשיטת הרמב"ם כל מצב של ראיית מלאך (ווכנראה גם שמיעת מלאך) הוא רק בחלום או במראה נבואה. שהרי אין למלאכים גוף או דמות הגוף וגם לא קול ממשי. איך הרמב"ם יסביר את הגמרא בתענית כא, א: אילפא ורבי יוחנן הוו גרסי באורייתא, דחיקא להו מילתא טובא, אמרי: ניקום וניזיל וניעבד עיסקא, ונקיים בנפשין +דברים ט"ו+ אפס כי לא יהיה בך אביון. אזלו אותבי תותי גודא רעיעא. הוו קא כרכי ריפתא. אתו תרי מלאכי השרת, שמעיה רבי יוחנן דאמר חד לחבריה: נישדי עלייהו האי גודא ונקטלינהו, שמניחין חיי עולם הבא ועוסקין בחיי שעה! אמר ליה אידך: שבקינהו, דאיכא בהו חד דקיימא ליה שעתא. רבי יוחנן שמע, אילפא לא שמע.

לרב שלום,

לכבוד הרב שלום וברכה.
לפי הבנתי מסופר בגמרא על מעשי בר כוכבא, שכאשר רצו להתקבל לחילותיו אנשים, היו נדרשים לקצוץ את בוהנם, ולאחר שאמרו לו "עד מתי תעשה את ישראל בעלי מומים" הוא החליט שתנאי הקבלה יהיו לעקור ארז מהלבנון. לפי הידוע לי, כיום אפילו הטרטקטור הכי חזק אינו מסוגל לעקור ארז. האם בסיפור זה יש הגזמה או שצריך להבין אותו כמו שהוא.
תודה רבה מראש.

בס"ד לכבוד הרב שלום!
1. האם הרמב"ם ראה לפניו את הזוהר, ואם כן - האם היה לכך השפעה על פסקיו?
2. שמעתי שהרמב"ם כתב 4 מהדורות של ה"משנה תורה", והשינוי המהותי היה במהדורה השנייה, שהייתה שונה מהראשונה. האם הדבר נכון? אם כן, מה הביא לשינוי?
תודה רבה מראש, וחודש טוב!

לכבוד הרב האם הרמב"ם האמין ביכולת שלנו לתקשר או לקבל מסרים מאנשים שנפטרו? מצד אחד הרד"ק ודומני שכן דעת הרמב"ם אומר שדרישה אל המתים זה הבל. וגם את סיפור בעלת האוב שהעלתה את שמואל הנביא מסביר הרד"ק שהיא רימתה את שאול. מצד שני מצינו בגמרא סיפורים על התגלות של מתים בחלום, כמו ביומא פג, ב סנהדרין קב, ב ברכות יח: ועוד. האם הרמב"ם האמין שיכול להיות מצב כזה שאדם שנפטר מחליט להתגלות למישהו מהעולם הזה בחלום?

שלום רב מורי, במדרשי חז"ל, כמו מדרש רבה ותנחומה מסופרים סיפורים מעניינים והמדרש מגלה לנו פרטים שלא ידענו על התורה. ברצוני להבין מאיפה הגיעו סיפורים אלו, האם ידוע המקור לכך שחז"ל כתבו דברים אלו, האם הם דברים אמיתיים או שאלו אגדות?
תודה מראש

שלום וברכה, בבית ספרי הנני לומד מחשבת ישראל ואחת ממשימותינו שקיבלנו היא לשאול אדם בעל ידע
1. אשמח אם תוכל להגיד לי מי הוא הרמב"ם על פיך?
2. מה זה בשבילך ארון הספרים היהודי, אשמח אם תענה על שאלתי, זה חשוב לי.
תודה מראש אליהו

לכבוד הרב,
בתחילת פרק י"ב בהלכות מלכים הרמב"ם כותב שאין בין העולם הזה לימות המשיח אלא שעבוד מלכויות בלבד, ועולם כמנהגו נוהג. מקור הדברים הוא דברי שמואל בברכות לד,

ברצוני לשאול את מארי מה פשר אגדות אלה בתלמוד, וכיצד ניתן לפרשאותן ברוח ההגות הרמבמית. "האי איתתא דחזיא חיויא, ולא ידעה אי יהיב דעתיה עילוה אי לא יהיב דעתיה עילוה, תשלח מאנה ונשדייה קמיה, אי מכרך בהו - דעתיה עילוה, ואי לא - לא יהיב דעתיה עילוה. מאי תקנתה - תשמש קמיה. איכא דאמרי: כל שכן דתקיף ליה יצריה. אלא, תשקול ממזיה ומטופרה ותשדי ביה, ותימא: דישתנא אנא. האי איתתא דעייל בה חיויא, ליפסעה ולתבוה אתרתי חביתא, וליתי בישרא שמנה ולישדי אגומרי, וליתי אגנא דתחלי וחמרא ריחתנא, ולותבו התם וליטרוקינהו בהדי הדדי, ולינקוט צבתא בידה, דכי מירח ריחא - נפיק ואתי.

לכבוד הרב שלום וברכה בהל' גירושין עמ' שמט בפירוש מרי בטור הימני. שם הוא מזכיר אגדה על בריאת השדים. מרי אומר שהרמב"ם הבינה כפי מטרת חז"ל. מה מטרת חז"ל וכיצד יש להבין את האגדה לפי רבנו?