דעת הרואים במוות מוחי כמוות נראית לי החששות בגלל נסים רפואיים שאירעו, מסופרים גם לגבי מוות נשימתי, והחכם סופר דחה גזירה של קיסר להלין את המת, למרות שנקבע מותו על בסיס הפסקת דופק הלב והנשימה, למרות הסיפורים שהיו מתים כאלה שקמו לתחייה. למרות כל הנ"ל איני בדעה שמותר לאדם לתרום איברים לאחר מותו, כי אינו בעלים על גופו בחייו, כל שכן לאחר מותו. וכל שכן שאין למשפחה מעמד הלכתי כדי לתרום את איבריהם. אלא לענ"ד, כל שיש חולים בפנינו שקוקים להשתלת איברים כדי להצילם ממוות, מותר ליטול איברים מנפטר שמת מוות מוחי וכן מוות לבבי, כדי להציל החולים שבפנינו כי אנו מצווים על הצלת נפשות, גם כשהאחרים לא נתרמו. וכשאין חולים לפנינו, אנו מצווים בקבורת המת, קבורה מלאה, גם אם איבריו נתרמו כי התרומה אינה בת תוקף.