כישוף ודרישה אל המתים
לכבוד הרב יש ראשונים (ובינהם הרמב"ם) שסוברים שכל העניין של אוב/ידעוני וכיו"ב הם שקר וכזב. וכן יש סוברים לגבי כישוף/שדים וכו'. כיצד הרמב"ם וסיעתו יסבירו את רבבות האנשים שטוענים בודאות שהם עושים סיאנסים או מתקשרים עם מתים? לא ניתן להגיד שכולם שקרנים, כי יש אנשים שבאמת טוענים ומאמינים בלב שלם שהם עושים זאת. ואני מניח שיש רבבות של סיפורי מופתים על סיאנסים ותקשורים עם מתים. וכגון שאנשים עושים סיאנס ומקבלים תשובות או שהכוס זזה וכו'. איך הרמב"ם יוכל להסביר את כל זה? וכן לגבי כישוף - אע"פ שלא ראיתי אני מניח שיש מכשפים שיכולים להוכיח באופן חד משמעי את כוחותיהם. אם היה בא לרמב"ם מכשף ומראה לו מול העיניים מופת, איך היה מסביר אותו?
אני משיב לך, רק אליבא דהרמב"ם, מה נראה לי שהוא היה משיב לך. ובכן, ההלכה מחייבת שכל בי"ד יאיים על העדים בטרם יעידו. האיום האמור כולל הכוונה והנחיה של ביה"ד לעדים, כי העדים אפשר שהם משקרים. ואפשר שהם טועים. אפשרות טעותם הוא דמיונם. שהם לא בדיוק ראו את האירוע, רק מקצתו, והם מדמיינים את כל האירוע כאילו ממש אירע לפניהם, משום שהם מכניסים גם אומדן דעתם, ולא רק את ראייתם וידיעתם האמתית. והמספרים שעליהם אתה מדבר שהם העדים לאותם עניינים, אפשר שהם משרבבים דמיון ואומדנים ושמועות. כאילו היו מציאות ברורה שאין עליה עוררין.