הכרעה באמונות ודעות
לכבוד הרב
1. האם המצוות "לא תסור" "אחרי רבים להטות" וכו' חלות גם על ענייני אמונות ודעות ופרשנות שאין בהם נפקא מינה למעשה? היינו האם סנהדרין גדולה מוסמכים להכריע הלכה בענייני פרשנות ואמונה שאין להם שום נפקא מינה לדינא? (כגון איך יראו הדברים בימות המשיח, האם יש גלגול נשמות, באיזה גיל הכיר אברהם אבינו את בוראו)
2. האם החולק על סנהדרין בענייני אמונות ודעות או פרשנות שאין בהם נפקותא הלכתית יחשב לזקן ממרא שחייב מיתה?
1. כל נושא אמוני שיש לו השלה ישירה לעיקרי האמונה ידון בסנהדרין, והסנהדרין תקבע בהסכמה או ברוב הלכת אמונה, שהיא מחייבת כל יהודי. וכל נושא אמוני, שאין לו השלכה ישירה לעיקרי האמונ, ה לא ידון בסנהדרין כהלכת אמונה.
2. ראשית, אין דין זקן ממרא, אלא כשהוא חולק על הסנהדרין בדבר שזדונו כרת, ועל שגגתו חטאת. רמב"ם, ממרים, ג, ה. שנית, כפי שכתבתי לעיל, אין הסנהדרין מכריעים הלכות בענייני אמונה שאין להם נפקות לעיקרי האמונה.
תכנים לקריאה נוספת
כילה חמתו בהשחתת שלטי בחירות, היש לו דרך לחזור בתשובה?
למי יחזיר דמי נזיקין ואת מי יפייס והרי זה כ"גזל הרבים"?
משמעות הביטוי "כביכול"
שלום רב לרב
אנחנו משתמשים בבטוי "כביכול", כדי להדגיש, שאין כוונתנו ממש לנאמר בהמשך.
אם כך מדובר בסיטואציה מוזרה,
שכן אנחנו מצהירים מראש, כי אין בדברנו משהו ממשי.
כיצד עלינו להבין את העניין.
בברכה
חיים אסנאפי
האם מותר לאשה לומר קדיש יתום על הורים שנסתלקו מהעולם?
כיצד התייחסו חכמי אשכנז הראשונים למה שקרוי "קדיש יתום" או "חצי קדיש", ומה מקור קדיש זה?
האם לפי משנת הרמב"ם ניתן לומר שהקדיש מסוגל לשנות את דינו של הנפטר להעלות את דינו מגהינום לגן עדן?
אילו בעיות, כולל הלכתיות, מתעוררות כתוצאה מהתופעה שכל אבל רוצה לומר קדיש בציבור על הוריו?