הכרעה באמונות ודעות
לכבוד הרב
1. האם המצוות "לא תסור" "אחרי רבים להטות" וכו' חלות גם על ענייני אמונות ודעות ופרשנות שאין בהם נפקא מינה למעשה? היינו האם סנהדרין גדולה מוסמכים להכריע הלכה בענייני פרשנות ואמונה שאין להם שום נפקא מינה לדינא? (כגון איך יראו הדברים בימות המשיח, האם יש גלגול נשמות, באיזה גיל הכיר אברהם אבינו את בוראו)
2. האם החולק על סנהדרין בענייני אמונות ודעות או פרשנות שאין בהם נפקותא הלכתית יחשב לזקן ממרא שחייב מיתה?
1. כל נושא אמוני שיש לו השלה ישירה לעיקרי האמונה ידון בסנהדרין, והסנהדרין תקבע בהסכמה או ברוב הלכת אמונה, שהיא מחייבת כל יהודי. וכל נושא אמוני, שאין לו השלכה ישירה לעיקרי האמונ, ה לא ידון בסנהדרין כהלכת אמונה.
2. ראשית, אין דין זקן ממרא, אלא כשהוא חולק על הסנהדרין בדבר שזדונו כרת, ועל שגגתו חטאת. רמב"ם, ממרים, ג, ה. שנית, כפי שכתבתי לעיל, אין הסנהדרין מכריעים הלכות בענייני אמונה שאין להם נפקות לעיקרי האמונה.