א. כי שתי מסורות קדומות: מסורת של ר"ח "כתר", אבל גם בשחרית וגם במוסף, ומסורת של הרמב"ם, "נקדישך". גם בשחרית וגם במוסף. וכל כתבי היד הקדומים שלנו, נקדישך גם בשחרית וגם במוסף. חדירת כתר לתימן נעשתה יותר מאוחר בהשפעת הקבלה אשר יצרה הבדל בין שחרית ובין מוסף. נקדישך לשחרית, וכתר למוסף.
ב. לפי מהרי"ץ, כשמתפןללים תפילה אחת, היחיד מקדים שלוש תיבות לפני סיום כל ברכה ע"י הש"ץ, ועונה אמן אחרי ברכת הש"ץ. לפי מורנו הרב יוסף קאפח, היחיד מתפלל מילה במילה עם הש"ץ כל ברכה מברכות השמונה עשרה. ואינה עונה אמן. ורק בקדושה ובברכת כהנים הוא עונה אמן, וקדוש קדוש וכיו"ב. ותנהג לפי הדעה שמייצגת את שיטתך.
ג. יש ויהודי משיב בשאלה. ומהיכן לקוח נוסח השאמי? אלא עליך לדעת שכל הנוסחים מקורם מאנשי כנסת הגדולה, אלא שחלו שינויים והתפתחו מסורות שונות עתיקות. כך נוסח הבלדי וכך נוסח השאמי.