השבת אבדה
לק"י לכבוד הרב רצון ערוסי שליט"א
1. מדוע לא מברכים על השבת אבדה?
2. מה דין המוצא אבדה במקום שרובו חילנים - האם דינו כמו שמצא אבדה במקום שרובו גויים או לא? (מסברא נראה שהמאבד מתייאש כיון שלא יחזירו לו את אבדתו כגון בתחנה מרכזית או תחנת רכבת גדולה.)
3. האם יהיה הבדל בין תחנת רכבת בת"א שרוב חילונים מצוים שם וסביר להניח שהמאבד התיאש לבין רחבת הכותל המערבי שרוב שומרי תומ"צ מצוים שם ואולי אינו מתייאש?
4. יאוש שלא מדעת - המוצא לא זוכה באבדה אפילו אם אין בה סימן, כיון שעדיין לא התייאשו הבעלים. אבל אם לאחר זמן מה נודע למוצא שהבעלים התייאשו האם זכה בה או מניחה עד שיבא אליהו?
5. מה כוונת המושג עד שיבא אליהו? האם יש קשר למה שכתב רבנו בסוף הלכות מלכים? כל טוב
1. כל מצוות שבין אדם לחברו, שאין בהם עניין של קדושה כמו פאה, ושאר מתנות עניים, וכן צדקה. וכן מצוות הלוואה ועוד, כי אין לומר אשר קדשנו (=ה') וציוונו (=ע"י שציוונו), שהרי גם בני אדם הגונים היו מגיעים להנהגות דומות, פחות או יותר, מכח שכלם.
2. חייבים להשיב אבידת יהודי, גם חילוני.
3. יש גם יהודים לא דתיים משיבים אבידה, ולכן כל שלפי הערכתנו בעל האבידה התייאש, הרי האבדה של המוצא, ודווקא כשאין בה סימן.
4. אם אין בה סימן - זוכה בה.
5. עד שיתברר העניין בדרך כל שהיא (=אליהו).