מכירת חמץ - הבהרות
לכבוד הרב שלום. בכל שנה עולים הויכוחים המשפחתים בדבר ההלכות הנכונות של מכירת חמץ, בבקשה אם אפשר לקבל מספר הבהרות אחת ולתמיד (אנחנו ספרדים):
1. האם נכון שמכירת חמץ בבית פרטי (לא עסק לממכר מזון וכו') נעשית אך ורק לגבי תערובת חמץ (או ספק חמץ) ואילו חמץ וודאי וחמץ גמור יש לזרוק?
2. האם נכון שאם המוצר פתוח (תערובת חמץ או ספק חמץ), יש לזורקו, ואין למוכרו? כלומר, האם נכון שמוכרים רק מוצר סגור באריזה?
3. האם נכון שבמכירת החמץ ניתן לציין רק כתובת הבית, ולאו דווקא ארון מסוים שבו מאחסנים את המוצרים למכירה? (לדוגמא כדי לפתור בעיות כמו אם חלילה יימצא חמץ בבית בפסח).
4. ואחרונה - אם בעלי מקל בדברים מסוימים - ואני רוצה להחמיר (כגון שידועה לי הלכה אחרת, או בבית ההורים נהגו אחרת) - האם מותר? ובפרט שמדובר בהלכות חמץ שהוא איסור מדאורייתא? מודה מאוד לכבוד הרב - חג כשר ושמח!
1. נכון מאוד. חמץ גמור או לבער כדבריך, או למכור לגוי מכירה שבה הגוי נוטל החמץ לרשותו, ומשתמש בו לצרכיו. ויש היום הרבה עובדים זרים שניתן למכור להם מכירה כזו.
2. לא נכון. ניתן למכור גם משהו פתוח. אבל ליהודי תימן, הנוהגים כהרמב"ם, ניתן לגנוז תערובת חמץ, שאין בחמץ כזית בכדי אכילת פרס, כלומר פחות מ 10% חמץ.
3. לענ"ד יש צורך בציון כתובת, ומקום אחסון החמץ, והפקדת המפתח במשרדי המועצה הדתית.
4. מבחינה עקרונית - כן. מבחינה מעשית - יש לתאם עם בעלך, כי גדול השלום.