הנאות העולם
שאלה
שלום וברכה מארי, נאמר שאדם עתיד ליתן את הדין על כל מה שראו עיניו ולא אכל. אבל, מסופר לשבח על ר' חנינא, שאכל קב חרובים מער"ש לער"ש. מהי ההנהגה הראויה, וכיצד מתיישבים שתי המימרות? ברוך תהיה לעולם תחיה
תשובה
אין חובה לאכול כל מה שהאדם רואה, ויכול לרכשו, אלא צדיק אוכל לשובע נפשו, ודיו בכך. אולם אדם שיכול לאכול מאכל מסוים, טוב ומזין וערב, ובהישג ידו, והוא נמנע מלאכלו, לא בגלל הסתפקות במועט, ולא בגלל רצונו לרסן את מידת התאוותנות שבו, אלא בגלל קמצנות וכיו"ב, "עתיד ליתן את הדין".