ברכת מזונות
לכבוד הרב קראתי בספר ברכת משה שכותב שכאשר עוגה עם כלל המצרכים יותר מ15 גרם מתחייב בברכה אחרונה מה הדין בעוגת שכבות? כאשר התוספת לא בלולה עם הבצק אלא היא בשכבות?
תודה רבה
שלום וברכה מארי, נאמר שאדם עתיד ליתן את הדין על כל מה שראו עיניו ולא אכל. אבל, מסופר לשבח על ר' חנינא, שאכל קב חרובים מער"ש לער"ש. מהי ההנהגה הראויה, וכיצד מתיישבים שתי המימרות? ברוך תהיה לעולם תחיה
אין חובה לאכול כל מה שהאדם רואה, ויכול לרכשו, אלא צדיק אוכל לשובע נפשו, ודיו בכך. אולם אדם שיכול לאכול מאכל מסוים, טוב ומזין וערב, ובהישג ידו, והוא נמנע מלאכלו, לא בגלל הסתפקות במועט, ולא בגלל רצונו לרסן את מידת התאוותנות שבו, אלא בגלל קמצנות וכיו"ב, "עתיד ליתן את הדין".
לכבוד הרב קראתי בספר ברכת משה שכותב שכאשר עוגה עם כלל המצרכים יותר מ15 גרם מתחייב בברכה אחרונה מה הדין בעוגת שכבות? כאשר התוספת לא בלולה עם הבצק אלא היא בשכבות?
תודה רבה
שלום הרב. מה עלי לעשות במקרה בו אני הולך לבית הכסא לפני הארוחה? האם אני נוטל ידיים פעמיים או שאני נוטל פעם אחת ומברך עליה-וכך פוטר את נטילת הידים שלפני הארוחה? בתודה...
שלום לכבוד הרב,
ברצוני לשאול,
מהו מנהג תימן בכל הקשור להפסק לאחר נטילת ידיים. ישנם הטוענים כי במספר קהלות ומחוזות בתימן נהגו לא להקפיד על איסור דיבור בין נטילה ל"מוציא" ואף דיברו דברי חולין, זוכר אני את בית סבא ומשפחתו (שמקורו מהבירה צנעא) שנהג להקפיד הקפדה יתרה על איסור דיבור בין הנטילה ל"מוציא".
חשבתי למהות הסיבה ומצאתי שסבא נהג לפי נוסח השאמי והרי השאמי נהג לפי השולחן ערוך האוסר זאת מפורשות.(הייתכן?).
אם כן מהו מנהג תימן בנושא, והאם אכן קהילתנו הקדושה לא הקפידה על ענין זה??
אודה לרב על התיחסותו.
ארבעת האפשרויות נימוקיהן והקשיים המתעוררות עליהם: א. להזכיר שבת (רצה), ב.להזכיר ר"ח (יעלה ויבוא), ג. להזכיר שבת ור"ח, ד. לא להזכיר שניהם.
האם ניתן לתמוך בשיטה ב' מדין תשלומין שהרי כאשר מתפלל בחול תפילת תשלומין של שבת אינו מתפלל תפילת השבת?
כיצד יש להתייחס לעובדה שאין התייחסות לשאלה זו לא ברמב"ם ולא בתלמוד והרי מצבים אלו מאד שכיחים ומדוע הסתבכו הפוסקים בשאלה זו?
1.האם אפשר לצרף לזימון נער שעדיין לא הגיע לגיל מצוות?
2. האם ראוי להתהלך ברחוב עם הציצית כשהיא מעליך? האם זה מכובד?
למה לא מברכים על השמש, הרי השמש והירח הם צבא השמים במערב?
שלום לכבוד הרב!!! לפי הבנתי בדברי מורי בהלכות ברכות על הרמב"ם הגדרה של עץ זה שעליו מהענפים ולא מן השרש או האדמה. אם כן למה למשל על אביונות של הצלף מברך בורא פרי העץ ולא פרי האדמה? האם בגלל שזה פרי שתלוי? האם כבוד הרב יוכל להסביר לי את ההגדרה?תודה רבה! וישר כח!
שלום לכבוד הרב
רבנו בהלכות תפילה פ"ו ה"י פסק להלכה את הירושלמי הברכות פ"א ה"ה
שצריך לסמוך את ברכות התורה ללימודו כדי שלא יהיו ברכות לבטלה
ומארי שם ציון כז ביאר את דעת רבנו שאם קרא קריאת שמע
אינו צריך לשנות מיד
?שאלתי עד כמה זמן צריך להסמיך את ברכות התורה לק"ש
.תודה רבה
שלום,
אשתי נוהגת להסיר את טבעותיה בכל עת שהיא נוטלת ידיים (לפני ברכת "אשר יצר..."), לאור עובדה זו פעמים היא שוכחת את הטבעות במקומות זרים וכך קרה שהשבוע איבדה הן את טבעת האירוסין והן את טבעת הנישואין. שאלתי הינה כיצד ניתן למנוע מצב זה בעתיד, האם קיימת אפשרות להתיר נטילה עם הטבעות (למרות שהיא אינה מרגישה בנוח לעונדן באופן קבוע).
תודה.
האם גר יכול לברך שלא עשני גוי?
תודה
לפי תשובות מורי קפאח.היה משמע שעל וואפל אחד ממוצע צריך לברך כבר על המחיה שהרי אנו פוסקים כזית כפשוטו ושלא צריך דווקא כזית דגן אלא כל מה שיש בוואפל מצטרף.האם זה נכון? והאם צריך שיהיו בחושים עם הדגן בשביל שאצטרף או אפילו רק עומד או מצופה על גבי הדגן?תודה וכל טוב