שהחיינו על אקדח
רכשתי אקדח האם אני צריך לברך שהחיינו האם חשיב קניין
שלום וברכה מארי, נאמר שאדם עתיד ליתן את הדין על כל מה שראו עיניו ולא אכל. אבל, מסופר לשבח על ר' חנינא, שאכל קב חרובים מער"ש לער"ש. מהי ההנהגה הראויה, וכיצד מתיישבים שתי המימרות? ברוך תהיה לעולם תחיה
אין חובה לאכול כל מה שהאדם רואה, ויכול לרכשו, אלא צדיק אוכל לשובע נפשו, ודיו בכך. אולם אדם שיכול לאכול מאכל מסוים, טוב ומזין וערב, ובהישג ידו, והוא נמנע מלאכלו, לא בגלל הסתפקות במועט, ולא בגלל רצונו לרסן את מידת התאוותנות שבו, אלא בגלל קמצנות וכיו"ב, "עתיד ליתן את הדין".
רכשתי אקדח האם אני צריך לברך שהחיינו האם חשיב קניין
שלום לכבוד הרב
האם טורטיה שיש לה 60%
?קמח חיטה ברכתה תהיה המוציא
תודה רבה
שלום למו"ר מדוע אסור להביא לחם לברכת המזון? לדוגמא, סידרו וניקו את השולחן, שמו בינתיים את הלחם בצד ואח"כ החזירו לשעת הברכה. האם זה אסור? אם כן מדוע, והאם יש לכך סימוכין בדברי רבנו או השו"ע.
תודה רבה
ח' כסלו תשפ"ו
לכבוד מו"ר הרב רצון ערוסי שליט"א,
בשבת שעברה שאלתי אותך שאלה לגבי שיעור קביעות סעודה שמחייב את האדם בברכת המוציא כאשר הוא אוכל דברים שברכתם מזונות וקבע עליהם סעודה.
הרמב"ם בהלכות ברכות פרק ג, הלכה ט' כותב:
"עיסה שנאפת בקרקע... ואין עליה צורת פת מברך עליה בתחילה בורא מיני מזונות ואם קבע עליה סעודה מברך המוציא".
מארי בהערה כ"ב על הלכה זו מביא את פירוש המשנה על סוכה פרק ב' הל' ד':
"אכילת עראי הוא שיאכל כמות מועטת ולא יתכוון בו שיהא סעודה, ואינו אוכלו אלא להשקיט רעבונו עד שישלים אכילתו אחר כך".
ועל סמך פירוש המשנה הוא כותב:
שלום למו"ר.
ישנו מאכל בפסח בשם בורקס מצה.
אופן הכנתו כך: מרטיבים מצה בכדי שתהיה רכה מגלגלים אותה עם פירה (תפוח אדמה מבושל מרוסק)כך שהמצה חופה את הפירה מבחוץ, ומטגנים את הכל עם ביצה במחבת.
שאלתי מה תהיה ברכתו של בורקס זה.
המצה שלו ניכרת מבחוץ אולם הוא גם פת הבאה בכיסנין- המצה חופה את הפירה שבתוכו.
ברכתו כשלא קובע עליו סעודה? מזונות או המוציא?
ברוך תהיה.
יש שאומרים באופן קבוע ברכת השחר אחרי תפילת שחרית.
לפי מנהג תימן, היו אומרים ברכות השחר לפני התפילה בבית בעלות השחר.
וזה הנכון.
יש הלכה שאפשר רק אם הוא אנוס, שלא הספיק לומר בעלות השחר, ולא שיעשה לעצמו מנהג קבוע לומר אחרי התפילה.
מה הנכון בנידון זה?
שלום לכבוד הרב שליט"א.
1. קראתי בילקוט "מעם לועז" שאת ברכת "בונה ירושלים", תיקנו דוד ושלמה. דוד תיקן שנתפלל על שלומם של ישראל ושל ירושלים, ושלמה המלך תיקן הברכה על המקדש שנבנה בימיו שלא ייחרב. בהמשך כתוב: לאחר שחרב הבית בעונינו, התקינו עזרא ובית דינו הנוסח הזה שאנו אומרים כיום. השאלה שלי היא: בתקופה שבנ"י גלו ל -70 שנות גלות בבל, איזה נוסח הם אמרו בברכת "בונה ירושלים"? האם את הנוסח שתיקן דוד ושלמה?
2. כאשר משה רבינו היה בהר סיני, והקב"ה לימד אותו את איסור אכילת בשר וחלב. כמה זמן אמר לו הקב"ה להמתין בין אכילת בשר לחלב?
שלום לכבוד הרב
האם הצולנט שמביאים בישיבות נקרא שעבר תהליך חליטה היות ובישלו אותו עם רוטב
?ואם לא האם ניתן להוציא את הבשר ולאכול
בהנחה שכל אחד מהם אכל כשיעור, האם חייבים לברך ברכת המזון על מה שאכלו וברכת המוציא על מה שממשיכים לאכול?
מהו הגדר של הכלל התלמודי: "שינוי מקום מצריך ברכה" האם דווקא כשהוא כרוך בהיסח דעת או בהפסקה של פרק זמן מסויים?
האם יציאה מחדר לחדר אחר או למטבח להביא צרכי אכילה (יין וכד') נחשב "שינוי מקום המצריך ברכה"?
ברכת התורה הינה ברכה על המצוות אשר ע"פ ההלכה יש לקיים "עובר לעשייתן" ומכאן שיש לברר האם אמירת הפסוקים בסליחות נחשבים ללימוד תורה?
האם בגלל שהפסוקים שבסליחות נאמרים בדרך של תחנונים הם נחשבים כחלק מהתפילה ואין בהם מצוות לימוד תורה?
האם משכימי קום חייבים לברך ברכות התורה לפני אמירת התפילות או הבקשות?