דילוג לתוכן העיקרי

הלכות ברכות

שאלה

לכבוד הרב
1) דין אוכל פרידה של ענב - מברך תחילה וסוף?
2) מטעמת אינה צריכה ברכה, כולל רביעית? ואם מתכוון ברביעית בתורת טעימה יברך תחילה וסוף?
3) פ"א ה"יא הערה כח, עונה הרמב"ם על כל פנים צריך כוונה לעונה אמן או לשומע. אם ראובן לא מתכוון להוציא את שמעון ורק שמעון יתכוון לצאת האם שמעון יצא ידי חובה?
4) פ"ג הי"ב הערה ט', כותב מארי בתמרים שמעכן בידו ועשאו עיסה יברך בפה"ע, דווקא בידו שאינו מעיכה גמורה ואם במכונה מה הדין?
5) פ"ג ה"י ובלבד שלא מעורב בדבר אחר, מה הכוונה דבר אחר? אחד מחמשת מיני דגן? או אפילו תבלין.
6) פ"ג הי"א הערה לב', מה זה ברכה מעין שלש על המזון?
7) פ"ד ה"ג היה אוכל בבית זה ופסק סעודתו והלך לבית אחר או שהיה אוכל וקרא לו חבירו לדבר עימו ויצא לו לפתח ביתו וחזר... ע"כ מה שונה המקרה הראשון מהשני? שיתן רק את המקרה השני, והראשון פשוט שחוזר ומברך?
בתודה רבה וכבוד רב

תשובה

1. לפניה - מברך. אחריה - רק אם יש כזית. רבינו לא פסק כהירושלמי, ברכות, א, ב, הערת מורנו הרב יוסף קאפח, יא, עמ' תעב.
2. גם רביעית בכוונת טעימה ולא בכוונת הנאה - בולע ואינו מברך. אבל למעלה מרביעית - חייב לברך גם אם התכונן לטעימה בלבד.
3. אם שמעון רק שמע ולא ענה אמן אחר ברכתו של ראובן, לא יצא, רק יש כוונת שומע ומשמיע, כלומר גם כוונת ראובן.
4. אין זה משנה ביד או במכונה, העיקר שיישרו עיסה, ולא ייהפכו לנוזלים בדבש.
5. אם עירב באורז דוחן, אף שהיו באורז, אינו מברך במ"מ אלא שהכל, רק אם בישל אורז בלבד מברך במ"מ.
6. אם אכל מזונות מברך על המחיה, שהיא מעין שלוש, ואינו מזכיר כי אל טוב ומטיב, שהיא תמצית הברכה הרביעית מברכת המזון.
7. הלך מבית לבית גם כשהבית היה בית לפנים מבית, והכל בתוך בנין אחד גדול. ואילו יצא לפתח ביתו לכוון רה"ר.