כתוב במסכת סנהדרין שמי שאינו עוסק בתורה "הכרת תכרת" גם בעולם הזה וגם בעולם הבא.. דבר זה הוא קצת קשה ומפחיד הרי אין אדם בעולם שאין לו ביטול תורה אפילו הכי מינימלי שבו הוא יכל ללמוד תורה ולא למד, במכוון או שלא במכוון, אני מודה שלפעמים אני מתבטל ועושה דברים אחרים שהייתי יכול ללמוד בהם תורה... האם אוטומתית אין לי עולם הבא ככה תוך שניה איבדתי את עולמי? איך מתייחסים לדברי הגמרא הנ"ל? אם נגיד בבוקר כשהנחתי תפלין ואמרתי את הפרשיות וכו' האם בזה יצא לי ידי חובה לימוד התורה של אותו היום או שמא ברגע שביטלתי תורה זהו כבר אין עולם הבא? אני לא מחפש פטור אני מודה שזה הכל ניסיונות אבל בכל זאת זה ממש מפפחיד..