1. כי מגילת חשמונאי לא נכללה בכלל הכתובים. וכתובים הם כתבי הקודש שנכתבו ברוח הקודש. כמו כן התקנה לקרוא מגילת אסתר, בפורים, היא תקנה מיוחדת במינה, שהרי אפילו בקריאת התורה שניתנה לנו בסיני, אין מברכים אשר קידשנו במצוותיו על קריאת התורה כמו במגילת אסתר. והיה צורך מיוחד לתקנה זו. וגם מגילת איכה שהיא מן הכתובים והיא נקראת בתשעה באב מכח מנהג, לא מכח תקנה, ואין מברכים עליה. תירוץ נוסף שבאותה תקופה כבר לא היתה כנסת הגדולה, שהיא היא שחתמה את עניין כתבי הקודש.
2. כי המנהיגות דאז דרדר את עם ישראל מטה מטה, ברמה הפוליטית המדינית והרוחנית, ונשקפה סכנת התבוללות, ומלכות בית חשמונאי בראשית דרכם החזירו עטרה לישנה, ברמה המדינית וברמה הרוחנית.