לק"י כ"ג כסלו תשע"ב כבוד ר' רצון ערוסי נ"י כנהר שלום א' החזרת שבימי חז"ל "השפה הארמית היא היתה השפה המדוברת" אבל קשה לי להבין את הענין כי הלא כתב רבנו בהלכות תפלה (פ"א הל'
ד) "כיון שגלו ישראל בימי נבוכדנצר הרשע נתערבו בפרס ויון ושאר האומות, ונולדו להם בנים בארצות הגוים, ואותן הבנים נתבלבלה שפתם, והיתה שפת כל אחד ואחד מעורבת מלשונות הרבה. וכיון שהיה מדבר אינו יכול לדבר כל צרכיו בלשון אחת אלא בשבוש"... ולאור דברי רבנו, למה נאמר ששפה הארמית היתה מדוברת בפי ההמון יותר מלשונות אחרות ושהיא היתה השפה המדוברת בה' הידיעה? ב' היש כבוד אהרן כשאותם ההמונים שלא הזניחו ידיעת לשון הקדש (או יותר נכון לשון תורה) שומעים קריאת מעשה העגל? וכן מעשה ראובן? אם קוראים בתורה ולא חוששין מפני ההמונים דוברי העברית למה חששו חז"ל מפני ההמונים דוברי הארמית? אני מדגיש שאני שואל רק על הטעם שאין מיתרגמין, ולא עלה בלבי לשאול על הדין. ג' אם לא התבטל שום עטוף כשנשארה הטלית על גוף האדם, למה בשעת הברכה להתעטף בציצית יש לכסות את הראש לפי מורנו הרב יוסף קאפח זצ"ל? האם נכון שלפי מורנו הרב יוסף קאפח זצ"ל אין חובה לכסה הראש כשמתעטף בציצית? ולמה יש העדפה לכסות את הראש בזמן התפלה (שלפי מיטב ידיעתי היא היא תפלת שמונה עשרה)? שמעיה אפל