ספק פירוק שותפות בפועל
שני צדדים דנו בדין תורה בעניין פירוק שותפות, שני הצדדים ביקשו לפרק את השותפות, ואכן, ביה"ד נענה לבקשת הצד שהכניס את השני כשותף לרכוש את חלקו של השני בדרך של "גוד או איגוד", שהרי לו קיימת הזכות הראשונית בדין זה, כמו גם, לבקש הארכה של שלושים יום, כדי שיוכל להשיג אמצעים, שבהם יקנה את חלק שותפו כמבואר בסמ"ע סי' קע"א ס"ק מ"א בשם היד רמה בב"ב פרק א' אות קע"ג ד"ה מיהו ודאי, וכן בש"ך חו"מ סי' קע"א ס"ק ט"ו. ואכן, צד א' נטל שטרות משכנתא מהבנק על מנת לממש את פסק הדין, ובפרט כשהצד השני חתם בכתב שהינו מקבל את פסק הדין ויציית לו. אלא שלאחר נטילת שטרות המשכנתא ולאחר שהוכח לביה"ד כי צד א' מקיים את הפס"ד (שהרי נמסרו לידיהם שטרות המשכנתא לזכותו של צד ב') שב בו הצד השני ופנה לביהמ"ש לבטל את פס"ד הבורר. כעת העניין נדון אצל בורר אחר והשאלה העומדת על הפרק הינה, האם צד ב' נשאר שותף של צד א' מכיון שסוף כל סוף לא פורקה השותפות בפועל, או שמכיון שצד א' מסר לביה"ד שטרות משכנתא לזכות צד ב', הרי שהלה מימש את פסק הדין והוי כהילך ומשכך צד ב' אינו שותפו כלל. עניין זה חשוב מאוד משום שמיום ההתרחשות הנ"ל עד כה עלה מחיר הנכס. אשמח לתשובה עם מקורות הלכתיים משום שאנו עומדים בפתח חובת הגשת סיכום בעניין זה. יישר כח
בשלב זה אי אפשר להשיב לשאלתך, משום שאם ביהמ"ש יבטל את פסה"ד, צריך אז לברר מהי הסיבה לביטולו. כי אין ביהמ"ש יושב בערכאות ערעור על הבורר, אלא כמבקר, אלא שהבורר לא חרג מסמכותו, או שלא הפלה מי מהצדדים בשמיעת טענותיהם או במתן אפשרות להביא עדים וראיות וכיו"ב. ואם פס"ד יבוטל מסיבה כנ"ל, שגם לפי ההלכה אותה סיבה יורדת לשורש העניין, הרי שיתברר שכל ההליך כאילו לא הסתיים.