שלום לכבוד הרב,
אני לומד עכשיו הלכה (שו"ע המקוצר עיני יצחק) ונתקלתי בדין המכה את חבירו, שידוע לי שהוא אסור. אבל ראיתי גם מובא בשם שו"ע הגר"ז: "אסור להכות את חבירו אפילו הוא נותן רשות להכותו, כי אין לאדם רשות על גופו כלל...". האם אדם שהתאמן באומנויות לחימה צריך כפרה? ומה עם אדם שאוהב התגוששויות גם מחוץ למסגרת של אומנויות לחימה? בהרבה מאוד מקרים גם קורה שמגיעים לחבלות, אמנם קטנות, אבל שני הצדדים שמחים מאוד מההתגוששות שהיא גם בריאה לכושר הגופני, וגם עוזרת לפרוק מתחים וגם מועילה לכל הקשור לתחום הלחימה. ומה עם אדם שאוהב "לחלק צ'פחות" לאו דווקא מאכזריות? האם גם הוא צריך כפרה? אם על התשובות הנ"ל צריך כפרה נראה לי שהסתבכתי קצת...