דילוג לתוכן העיקרי

פירוש פסוק

שאלה

איך לדעת רבינו, בעניין המתים, מתפרש הפס' בירמיהו: " כֹּה אָמַר ה', קוֹל בְּרָמָה נִשְׁמָע נְהִי בְּכִי תַמְרוּרִים–רָחֵל, מְבַכָּה עַל - בָּנֶיהָ מֵאֲנָה לְהִנָּחֵם עַל - בָּנֶיהָ, כִּי אֵינֶנּוּ."? ובמדרש רבה: "מה ראה אבינו יעקב לקבור את רחל בדרך אפרת? אלא צפה יעקב אבינו שהגליות עתידות לעבור דרך שם, לפיכך קברה שם כדי שתהא מבקשת עליהם רחמים". וכן יש עוד פסוקים ומדרשים הרבה שלכאורה סותרים את השקפת רבינו על עולם הבא, א"כ איך לדעתו צריך לפרשם?
תודה מראש

תשובה

שום דבר מדברי הנביאים ולא מדברי חז"ל לא סותר את דברי רבינו. כי ריבנו לימדנו שדברי הנביאים ודברי חז"ל ברוב המקים בלשון משל ומליצה. וכך יש לפרש את דברי הנביא ירמיה לעיל וכן את דברי חז"ל. הגע בעצמך שאבותינו שגלו אחרי חורבן המקדש, יש מהם שהיו כנועים ושבו בתשובה וזכרו את רחל אמנו שאמרה ליעקב הבה לי בנים ואם אין מתה אנכי, כלומר שכל חייה היא ראתה בהבאת ילדים לעולם שיהיו גרעין עם קודש. ומתה בלידתה את בנימין, ובנחלת בנימין המזבח במקדש, ולכן אבותינו כשנזכרו בכל אלה, געו ובכו ושבו בתשובה, בזכות רחל אמנו. ובזכות אותה תשובה, ה' הבטיח ושבו בנים לגבולם.