ראיתי שאלה על הכנת רסק פירות (מה שקורים "שייקים") ולא הבנתי מדוע מארי ערוסי, אתה נוטה לאסור שהרי נראה שאין הבדל בינה לבין שקשוקה.
1. מכינים היום שייקים בהרבה מסעדות טובות.
2. יש אולמי חתונות שמיכינים שייקים לאוחרים, ובעיקר בחתונות הנערכות קודם השקיעה בחום.
3. דוכנים על גבי דוכנים בערים הגדולות מכינים את השיקים הללו. ורבים רבים קונים מיץ גזר, עגבניות, תות, בננה, אננס, מלון, אבטיח ועוד ועוד.
4. יש כל מיני מתכונים שמתפרסמים בנושא, מערבים פרי כזה עם אחר ויוצרים משקה זה או אחר.
5. הרבה משקאות שמוכרים בחנויות מעורבים בהם פירות, ואנשים מחקים את המוצר, משום שאינו לסחורה, ולכן עושים אותו מה שנקרא עם פירות אמייתיים ולא עם כל מיני חומצות ותערובות. וקונים בדוכנים, או מכינים בבית באמצעות "בלנדר" וכו'. ויש אף בלנדר מיוחד שנועד דווקא לשייקים ולא לדבר אחר. אחר כל זאת נראה לי, שיש בשייקים רוב שימוש, והרבה מהציבור קונים, ואוכלים ושותים לרוויה ממשקאות אלה. וכפי שציין השואל באותה שאלה, גם מארי כתב על קליפות תפוס כאילו הם לרבים, משום שכך נהגו במקומו. ואין לי ספק כלל, שבארץ שותים שייקים, הרבה מכל יהודי תימן שעלו ארצה וחיו בה במאה השנים האחרונות, וק"ו רבים מאותם שאכלו קלפי תפוזים וכו'. יורנו מורנו הדרך בה נלך.