שלום לרב
התעוררו לי מספר שאלות הנוגעות למחויבותן של נשים עובדות כלפי מעבידן, וזאת בהקשר של המחויבות הכללית של עובד למעבידו במסגרת "מוסר העבודה". יתכן שהשאלות רלוונטיות במיוחד לנשים חרדיות, אשר תופעת השתלבותן בעבודה הפכה לנפוצה, ומגמה מתרחבת זו יוצרת שאלות הלכתיות שלפחות חלקן לא היו קיימות בעבר. שאלתי העקרונית הינה: האם חובת העובד כלפי המעביד אשר ידועה כחשובה מאד, גוברת על מגבלות הלכתיות (בגבולות מסויימים כמובן), וההלכה "מתאימה את עצמה למצב התעסוקה הקיים היום, היות וגם הפרנסה וההשתכרות חשובות בעיני ההלכה? שאלות עיקריות: א - עבודה בצוות של גברים, ישיבה בחדר משותף היוצרת קירבה וכדומה ב – עד כמה ההלכה מתירה לאשה העובדת לעסוק בזמן העבודה בענייני ילדים/משפחה (הדבר הכרחי במיוחד במשפחות ברוכות ילדים)? ג - עבודה עד שעות מאוחרות (במיוחד בענפים כגון הייטק) העלולה לגרום אי נעימות לאשה ד – אישה היולדת בתדירות גבוהה – עד כמה חלה עליה חובה להתחשב בצרכי מקום העבודה, היות וההיעדרויות התכופות לתקופות ארוכות בחופשות הלידה גורמות לנזק בעבודה
תודה.