תפילין וזמן תפילה
שלום לכבוד הרב,
1. הרמב"ם כותב בהלכות תפילין ד/ח שכשאדם חולץ תפילין להניח בכלי לא יניח של יד למטה ושל ראש למעלה כי אז יפגוש תחילה של ראש ונמצא שמניחה ומוציא של יד ונמצא מעביר על המצוות וכו. מה שנאמר מניחה מוציא של יד הכוונה שמניח בצד את התפילין של ראש תחילה מטעם שאין מעבירין על המצוות ואח"כ מניח של יד שלא כסדר הרגיל. אבקש מכבוד הרב להסביר נקודה זו.
2. האם הזמן המצוין בלוח השנה של הליכות עמ"י לגבי תפילת ערבית הוא לכתחילה ואין צורך לחזור אח"כ על קרית שמע או שמותר להתפלל ערבית אך יחזור בצאת הכוכבים על קרית שמע?
3. הרב קאפח מציין שכל מקום שנאמר ברמב"ם "שקיעת השמש" היינו צאת הכוכבים. אם כך "האם מותר להתפלל מנחה בזמן "בין השמשות" לפחות תוך 13.5 דקות שזה הזמן המינימלי של 3/4 המיל אחר השקיעה?
בתודה מראש יוסף
1. עיין הערה י"ח של מורנו הרב יוסף קאפח ז"ל, שם, שהביא השיטות השונות בעניין זה, ולשיטתו, אם אדם פגע תחילה בתפילין של ראש, עליו להניחה, כדי שלא יעבור על איסור דרבנן, שאין מעבירין על המצוות, כי הנחת תפילין של יד, לפני של ראש, כליום, הוא רק סדר הנחה, ולא דין דאוריתא כפי שסבר הרדב"ז. משום כך, יש להניח תפילין של ראש למטה בכיס, ועליו תפילין של יד, כדי שיפגע בתפילין של יד, ויניח לפי סדר ההנחה.
2. דע שיש שיטות שונות בחישובי זמנים, ולכן כל שאין האדם יכול לראות שלושה כוכבים בינוניים, כגון ביום מעונן, יסמוך על הזמנים שבלוחות, ואפילו לכתחילה. אבל כשאין יום מעונן ורואים בעליל שטרם יצאו שלושה כוכבים, בזמן המצוין בלוחות, יחזור ויקרא ק"ש, בזמנה.
3. מותר להתפלל מנחה גם בין השמשות, וכך נהגו אבותינו.