ברכת כהנים
ברכת כהנים כתובה בכל מילותיה בפרשת נשא בטעם מלרע.
האם על הכהנים להנעים את קריאתה במלרע?
[שלא כפי שציינת, התיבות "וישמרך", "אליך", "ויחנך", "אליך" מוטעמות מלעיל]. יש להטעים כל תיבה כדינה. אמנם הניגון מוסיף לתיבות המלרעיות כעין מתג בתחילתן, אך אין בו כדי לעשותן מלעיליות.
תכנים לקריאה נוספת
האם כהן שמתקשה להרים את ידיו עד לגובה הכתפיים רשאי לשאת כפיים?
1 האם מה שהרב אמר לי שכהן שקשה לו להרים ידיו כנגד כתפיו,
אז יעלה בכל זאת, וירים כמה שיכול,
האם זה מנהג תימן?
2- והאם זה גם לפי שיטת השו"ע ,שכתב בלשון הזאת:
שולחן ערוך אורח חיים הלכות נשיאת כפים ונפילת אפים סימן קכח
סעיף יב
(מב) יט כה) יב') כה] מגביהים טז'] ידיהם ח} כנגד כתפותיהם, <ו> כו) {ה} ומגביהים (מג) יד ימנית קצת כו] למעלה [כא] יז'] כא'} מהשמאלית, {ה*} ופושטים ידיהם (
3 "מה שהרב ענה, שבדיעבד, לא מעכב, הרמת ידיים של הכהן לגובה הכתפיים,
זה גם לדעת השולחן ערוך??
האם מותר לכהנים לישא כפיים בתפילת מנחה או נעילה עד סמוך לצאת הכוכבים?
באילו נסיבות גזרו חכמי ישראל שכהנים לא ישאו כפיים בתפילת המנחה ובאילו לא גזרו?
מהי הגדרת שקיעת החמה, האם מועד הסתתרות החרס מעינינו או סמוך למועד צאת הכוכבים?
כיצד ניתן ללמוד מדיני תפילת הנעילה ביוה"כ את הכלל שאין לך אלא זמנו ומקומו. דהיינו המברך ברהמ"ז מיד לאחר השבת על סעודה שלישית לא יזכיר "רצה והחליצנו"?
כיצד על המתפללים יחד עם שליח הציבור לנהוג כשאין כהן?
האם כהנים צריכים לעמוד ישירות על הרצפה בברכת כהנים?
א. מבואר בהל' שביתת עשור שגדר 'יחפים' זה גם כשעטוף בבגד: "וכורך אדם בגד על רגליו ויוצא בו, שהרי קושי הארץ מגיע לרגליו, ומרגיש שהוא יחף". מניין שיש להחמיר בזה יותר בגדרי נשיאת כפיים?
ב. איפה נרמז בהל' נשיאת כפיים שחייבים לעמוד על הקרקע ממש? פשט המציאות שמזכיר רבנו הוא שבית הכנסת מרוצפת שטיחים או מחצלות, כמבואר בהל' ע"ז בעניין השתחוויה, ובעניין הל' בניית בית הכנסת. אם היה שמץ של בעיה בכך, היה לו להודיענו זאת שנשיאת כפיים היא לכתחילה דווקא בעמידה על קרקע ממש.
ש"צ כהן
כאשר ש"צ כהן ומתפללים תפילה אחת, מי מקרא את הכוהנים ומי מקרא "כוהנים"?